אמא אמא שלי...
יום רביעי, 29 ביולי 2009
נירון
קלאודיוס- קיסר נורמטיבי שהיה נשוי לזונה וגם לרוצחת...
יום שני, 27 ביולי 2009
קליגולה
ב-10 באוקטובר 19 לספירה, מת אביו גרמניקוס ממחלה, אשר סווטוניוס ,אותו היסטוריון וסופר רומי שמלווה אותנו כאן, טוען שנבע מהרעלה במצוותו של הקיסר טיבריוס. לאחר שאגריפינה,האם, האשימה את טיבריוס בכך שלא עשה די על מנת להביא למשפט את רוצחי בעלה, הגלה אותה טיבריוס לאי נידח, ושם מתה ברעב. קליגולה ואחיו נותרו יתומים,גדלו פרא,וכבר בהיותם נערים נתפסו קליגולה ואחותו דרוסילה על ידי סבתם אנטוניה, כשהם מקיימים יחסי מין.
חייו של קליגולה היו בסכנה מתמדת .הוא חי באי קאפרי בארמונו של טיבריוס,אך מגיל צעיר נהג קליגולה בעורמה, ובשכלו ובאינטליגנציה הטבעית שלו היה מוכשר מאחיו, וכלכל את מעשיו בעורמה כך שהצליח לשרוד בנסיבות איומות אלו. הוא היה שחקן מלידה, והבין בחוש טבעי כיצד לנהוג בסכנות, בעת שבני משפחתו הקרובים נרצחו. בלילות היה קליגולה מענה עצירים ומבצע מעשי זימה כשהוא מחופש ולבוש בפיאה, טיבריוס הבחין בנטיותיו אלו, והכריז כי הוא "מגדל נחש פתן עבור העם הרומאי" אמר מי שממש לא היה כבשה תמה.
כשהיה טיבריוס על ערש דווי, זירז קליגולה את מותו....
החודשים הראשונים של קליגולה כשליט טובים, ובישרו תקופת שלטון רגועה ותקינה .ראו בו שינוי לטובה מטיבריוס, אשר זכה להיות שנוא על ידי הכול בתקופת שלטונו הארוכה.
אבל, בשנת 37 לספירה קליגולה נפל למשכב במחלה בלתי ידועה. המחלה החמירה את תכונותיו הטבעיות האיומות, ואכן עובדה היא כי לאחר שקם ממחלתו נתן דרור לשיגעון כמוהו טרם נודע בקרב שליטי רומא עד אז.
הוא החל במעשי טירוף ואכזריות, שבהם הפגין בזבזנות ואכזריות ללא גבולות.גילה בוז מופגן למוסדות הרומים העתיקים, כגון הסנאט והמליץ, לאות זלזול, למנות את סוסו אינקיטאטוס לקונסול.
באכזריותו הורה פעמים רבות על הוצאה להורג ללא משפט , ולא היה איש שהיה בטוח מפניו. על מנת לממן את אורח חייו הראוותני והמוזר, הטיל מיני מסים חדשים, ואף פתח בית בושת בארמון, שם הציב כפרוצות את המכובדות בנשות רומא, על מנת ליהנות מרווחי הסרסרות.
הוא אנס נשות סנאטורים בסעודות חגיגיות, בפומבי, ואיש לא העז למחות. הוא רצח את נכדו של טיבריוס, ואיש לא צייץ. הוא הכריז מלחמה על הים, והורה לחיילים להסתער עליו, להכות בו, ולאסוף צדפים כשלל. איש לא העז לחייך. הוא עינה את מי שדימה שהם מתחריו, ללא תגובה. הוא הופיע בציבור בדמות ונוס, אלת האהבה, ואף כהן לא קרע את בגדיו בשל חילול הקודש. אימה משתקת נפלה על הבירה.
יום שבת, 25 ביולי 2009
טיבריוס- לא טברייני אבל סוטה....
טיבריוס שזכה להחליף את אוגוסטוס לא היה אהוד כלל וכלל על ידי העם.אופיו של נחשב לקודר וסגור והוא זכה לכינוי "העצוב בבני האדם". טיבריוס התנגד לקבלת תוארי כבוד ודברי חנופה. מספרים שכאשר הציע הסנאט לקרוא לאחד מחודשי השנה על שמו - כבוד לו זכו גם שני קודמיו, יוליוס ואוגוסטוס - שאל טיבריוס באירוניה מה יעשה הסנאט אם יהיו ברומא בסופו של דבר שלושה עשר קיסרים.
טיבריוס שלט באימפריה מהאי קאפרי. שם היה לו ארמון מפואר על ראש צוק ובו היה עושה נשפים מפוארים שלעיתים הכילו 1000 איש. הוא לא סלד מראוותנות, ועל שולחנו עלו מטעמים יקרים כמו: מוחות של טווסים ולשונות של פלמינגו. כל ארוחה כללה 12 מנות.
ארמונו היה מכוסה באמנות פורנוגרפית והוא היה עורך במקום אורגיות המוניות. אבל סטייתו הגדולה היתה תשוקתו לילדים קטנים שאותם היה מנסה לפתות ולבצע בהם את זממו. ילד שלא נענה לו היה נענש בשבירת רגליו. אכזריותו היתה כה גדולה והוא נהג לזרוק מהצוק את אויביו. למטה חיכו להם בספינה חייליו, כדי שמי שנזרק ולא מת ,החיילים יסיימו עימו את המלאכה.
בשנת 37 לספירה, מת טיבריוס. על פי סווטוניוס ,סופר והיסטוריון,נרצח טיבריוס על ידי המקורבים לו, אם בהרעלה, אם בהרעבה איטית ואם בחניקה באמצעות כר. ואולי טיבריוס מת בכלל מוות טבעי. מי יודע?
בצוואתו מינה טיבריוס ליורשו לצד קליגולה, ובעל סמכויות שוות לו, את נכדו הטבעי, נער בשם גמלוס .ב-18 במרץ הכריז הסנאט הרומאי על ביטולה של צוואת טיבריוס, ועל מסירת מלוא השלטון לקליגולה. אחד ממעשיו הראשונים של קליגולה כקיסר, היה הוצאתו להורג של גמלוס הנער, בו לא חפץ כשותף לשלטון. בערך בזמן זה, כפי הנראה מתוך שהבינה מהו המתרחש במשפחתה, התאבדה סבתו של קליגולה, אנטוניה.
קליגולה כילד אף הוא עבר התעללות מינית קשה מצד טיבריוס , אך הבין שאם הוא רוצה להישאר בחיים עליו לשתוק ולחכות למותו של הקיסר הסוטה. וכך היה. הוא תפס את השלטון אחריו ואת עלילותיו אספר בפרק הבא. מה שבטוח:התלמיד עלה על מורו.....
למעלה: פסל של טיבריוס.
המשך יבוא....
יוליוס ואוגוסטוס- תחילת שושלת הקיסרות הרומית
שמועה היסטורית שמעולם לא גוועה היא שמותם של יורשיו הפוטנציאליים לא היה מקרי, והיו חלק ממזימתה של ליוויה למנות את בנה טיבריוס לקיסר. כחלק ממזימתה זו ייתכן גם שליוויה קיצרה את חייו של אוגוסטוס, בכך שהרעילה אותו לאיטו במשך שנים רבות - מסופר שבמשך 14 שנה מרחה ליוויה את התאנים שצמחו בגנו של אוגוסטוס בחומר רעיל. מנהגו של אוגוסטוס לאכול מהתאנים הביא להדרדרות בבריאותו, ובסופו של דבר למותו.
למעלה פסלו של מיכאלאנג'לו : ליוויה. (האשה והתאנה)
יום שבת, 18 ביולי 2009
בוקר טוב עצבות
אפשר להפיק משהו טוב.
יום שישי, 10 ביולי 2009
מילים-קלמר
מה מקור השם "קלמר" ומה הקשר בינו לבין הקאלאמארי? לכאורה, מקורו שמי, בעיקר לאור העובדה שקלמר נחשב כתיק קל לנשיאה, אך אין לכך ביסוס. קלמר נגזר מן המילה התלמודית "קלמרין" שפירושה בסיס לקסת דיו. מקורה במילה היוונית שמשמעותה זהה, kalamarion , שנגזרה מ- kalamos , שפירושה קנה וגם עט, וממנה נולד הקולמוס העברי. "קלמרין" נתפסה בטעות כריבוי, וגזרו ממנה בעברית החדשה את צורת היחיד "קלמר" כשם לתיק הקטן המחזיק כלי כתיבה. הקשר בין הקלמר והקאלאמארי הוא הדיו, של הקסת ושל הדיונון. תהליך דומה אירע ל"פסנתר", כש"פסנתרין" בארמית המקראית, שגם מקורה ביוונית, נתפסה כריבוי.
יום חמישי, 9 ביולי 2009
מילים- מחמאה-מילה שנוצרה בטעות
מקור המילה הוא בתנ"ך ( תהלים נה 22 ): " חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו, וּקְרָב-לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן , וְהֵמָּה פְתִחוֹת " .
בפסוק יש שתי צלעות מקבילות המסודרות במבנה דומה לטבלה (סדר המילים בשתי הצלעות קצת שונה):
חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ
רַכּוּ מִשֶּׁמֶן דְבָרָיו פְתִחוֹת וְהֵמָּה
דברי פיו חלקים יותר מחמאה אך בליבו יש קרב ומלחמה
דבריו רכים יותר משמן אך למעשה המה פתיחות וחרבות למלחמה
כלומר: הוא מדבר דברים שנשמעים טובים ונעימים, אך בליבו הוא מתכוון להילחם .
כפי שניתן להסיק מהתקבולת, הביטוי "חלקו מחמאות" משמעו "היו חלקים יותר מ-חמאות" (חמאות = רבים של חֶמאָה), כפי שהביטוי המקביל - "רכו משמן" - משמעה "היו רכים יותר מ-שמן".
אולם, מישהו כנראה הבין את הפועל "חלק" במשמעות "נתן הרבה" (כמו בברכה "אשר חלק מחכמתו ליראיו"), והסיק מכאן שהביטוי "חלקו מחמאות" משמעו "נתנו הרבה מחמאות", ושהמילה "מחמאות" היא צורת ריבוי של השם "מחמאה".
ומאז ועד היום, נשארנו עם המילה "מחמאה"...
מילים- אברא קדברא
יום שבת, 4 ביולי 2009
דוד המלך - האחד והיחיד - חי חי וקיים
יום שישי, 3 ביולי 2009
דוד ובת שבע...תשוקה או אהבה?
כולם מכירים את הפרשה של דוד ובת שבע. דוד חשק בבת-שבע אשת קצין בצבאו אוריה החיתי. כדי שיוכל להתייחד איתה שלח דוד את אוריה לשדה הקרב כדי להרחיקו מהבית. אבל מה שאנו יודעים פחות זה התפתחות קלה בעלילה.
בת -שבע נכנסת להריון מדוד . זה נופל עליו כרעם ביום בהיר והוא מחפש דרך לפתור את הבעיה. הוא מזמן את אוריה משדה הקרב בתואנה שהוא רוצה לתת לו מעט חופש ואפשרות להתייחד עם אישתו. כך יחשוב אוריה שההריון ממנו.
אבל אוריה ,אדם בעל ערכים, מתנהג בצורה לא צפויה. הוא לא מוכן להתייחד עם אישתו בזמן שחבריו נמצאים בשדה הקרב.
הוא מבלה את כל הלילה על מפתן חדרו של דוד במקום להיות עם בת שבע, ובכך חורץ את דינו.
דוד שולח אותו למחרת לשדה הקרב עם איגרת חד משמעית ליואב בן צרויה שיפקיר את אוריה החיתי בשדה הקרב.
אבל לא יואב לא יכל לעשות זאת. הוא נקט בשיטה אחרת ושחלח את אוריה למערכה קשה עם עוד לוחמים :"אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָדַע, כִּי אַנְשֵׁי-חַיִל שָׁם.", ונתן לו למות מות גיבורים ולא נטש אותו בשדה הקרב.
חשבתי על התכסיס של דוד. להביא את אוריה כדי ש"יעבר" את בת-שבע לכאורה. דוד חשק בבת -שבע רק מבחינה מינית,שכן הוא היה מוכן שהיא תמשיך לחיות עם אוריה למרות שהרתה ממנו. אבל ניסיון ההסוואה לא הצליח והוא פנה לפתרון אכזרי ביותר. אז זהו דוד בסיפור הזה: נואף,בוגד באנשי צבאו הנאמנים לו ללא סייג ורוצח....
(למעלה תמונה של בת-שבע מתרחצת. רמברנדט)