יום רביעי, 29 ביולי 2009

נירון




קלאודיוס מת . נירון הוכתר במקומו לקיסר. הוא היה בן 17, והאדם הצעיר ביותר שנשא עד אז במשרה זו. בתחילת שנות כהונתו מעריכים ההיסטוריונים כי נירון פעל כחותמת גומי, וכי ההחלטות הממשיות התקבלו על ידי אמו. חמש שנותיו הראשונות של נירון היו שנים של שלטון מוצלח, ושל מינהל תקין.

בהיותו בן 16 נשא לאישה את אחותו החורגת אוקטביה, בתו של קלאודיוס,אך נירון היה בלתי מרוצה מנישואיו, והזניח את אשתו אוקטביה. הוא החל במערכת יחסים עם שפחה .אגריפינה ניסתה להתערב לטובת אוקטביה ודרשה כי נירון יגרש מעליו את השפחה. כמו כן החלה אגריפינה תאבת השלטון להתערב בענייני המדינה ונוצרו בינה לבין נירון ושני יועציו מחלוקות.

נירון ראה בעין לא יפה את התערבות אמו בענייניו, וזו החלה לחפש תחליף לבנה. בריטניקוס, בנו הטבעי של קלאודיוס, היה עתה בן 15, ומתקרב לגיל הבגרות. אם יוחלף נירון בבריטניקוס, סברה אגריפינה כי תוכל להמשיך את אחיזתה בשלטון עוד שנים אחדות.אבל כמו שצפוי, בריטניקוס מת מוות מסתורי בגיל 15. הוא הורעל ע"י נירון.



בעוד שיועציו מנהלים את ענייני המדינה, התמכר נירון להנאות החיים בלווית ידידים קרובים. אילו הכירו לו את פופיאה ,אישה בעלת קסם רב וחוכמה רבה, שעד מהרה תפסה את המקום הראשי בחייו של נירון, אותו המקום שתפסה פעם אמו, אגריפינה. בעבר אמו של נירון, אגריפינה, היתה אף המאהבת שלו. יחסים אלו תמו כאשר פגש את פופיאה. עתה הייתה אגריפינה למכשול לנירון, לפופיאה וגם לשני יועציו.


אמא אמא שלי...

נירון היה חייב לרצוח את אמו ורצוי בחשאי. לפיכך תכנן תקרה מיוחדת שהייתה צריכה להתפרק בלילה, וליפול על אמו הישנה במיטתה. כששיטה זו לא פעלה וברעל לא היה טעם לנסות ולהמיתה שכן היא עצמה עסקה בהרעלת אנשים והייתה מודעת היטב לסכנה, תכנן נירון ספינה מיוחדת, שהייתה מתוכננת להתפרק בלב הים ולהטביע את אמו. הספינה אכן התפרקה, אלא ששפחתה של אמו, צעקה לחיילים שהיא היא האם, והחיילים הרגו את השפחה. האם עצמה שתקה והצילה עצמה בשחייה. כשראה נירון שהעניין התגלה, שלח אליה שליחי מוות רשמיים והרגה. ברומא סיפרו שהרצח בוצע במקבת והאם הפנתה לעומת החיילים את בטנה, ואמרה להם להכות במקום שממנו יצא נירון.

נירון רצה להינשא לפופיאה.אבל זה לא היה פשוט מכיוון שהוא היה נשוי באותו זמן לאוקטביה. פופיאה האכזרית שכנעה אותו להגלות את אוקטביה ולאחר מכן שלחה שליחים שירצחו אותה. הם הביאו לה את ראשה על מגש וכך דרכה היתה סלולה להיות אשת הקיסר.


השריפה הגדולה


ביולי 64 פרצה השריפה הגדולה ברומא. ישנם הרבה סיפורים על כך שנירון הוא שהצית את האש ועל כך שעמד וניגן בנבל אל מול העיר הבוערת. במקרה הזה אין לשמועות בסיס. ניתן להניח כי האיזורים שנשרפו היו בעיקר בתי עץ של אנשים מן המעמד
הנמוך,וכי בחודש יולי לא יקשה על אש להתפשט ברבעים הללו ולכלותם. על כל פנים, ההמונים חיפשו במי להטיל את האשמה ונירון היה מטרה טובה לכך. לא שינתה העובדה כי לאחר השריפה נירון פתח את ביתו בפני ההמונים והעניק להם מחסה.

מה שחרץ את גורלו היתה העובדה כי על השטחים שנשרפו החל נירון לבנות את ארמונו, ארמון הזהב וכן רצונו לקרוא לעיר:"נירופוליס". כדי להסיט ממנו את אש ההמונים, ניסה להטיל נירון את האשמה לשריפה על הנוצרים,ובאותה תקופה נצלבו רבים מהם והושלכו טרף לאריות.



ארמון הזהב

הארמון החדש של נירון הביא לידי ביטוי את העובדה שהקיסר ראה בעצמו אל. הארמון תוכנן כך שייראה דומה לווילה רומאית על שפת הים – למרות שנבנה במרכז העיר. כרמים, גנים ושטחי מרעה לחיות בר נבנו על גבי הצמתים שהיו בעבר מרכז העיר רומא. כשה"דומוס אאורה" הושלם כעבור ארבע שנים בלבד, הכריז נירון, "סוף-סוף אני יכול להתחיל לגור בבית הראוי למגורים!" אפשר להבין מדוע הארמון עורר רגשות קשים בקרב בני רומא.


תחילת הסוף

בשנת 66 כאשר נירון איחר לשוב מארוע כל שהוא לארמון, חיכתה לו פופיאה והטיחה בו האשמות. נירון חבט בה בחמת זעם ובעט בבטנה וגרם למותה. עכשיו היה פנוי למלא את שאיפותיו ההזויות ,לשיר לנגן ולהופיע. הוא היה מאלץ 5000 אנשים לשבת כקהל להאזין לו ,למחוא כפיים ולא היה מאפשר להם לצאת באמצע המופע. בנוסף לכך נירון ,שהעריץ את התרבות הייונית,היה יוצא לסיבובי הופעות ביוון ומאמין בכל ליבו כי הוא אמן ענק.
כאשר חזר מסיבוב הופעות כזה ביוון, גילה כי מושל גאליה מרד בו,ואחיזתו בשלטון החלה להתרופף.


לילה אחד הקיץ משנתו וראה כי אין איש בארמון: כל שומרי ראשו נטשו אותו וכל חייליו. כמה מעבדיו מילטו אותו מחוץ לארמון , אך בסופו של דבר הוא שם קץ לחייו כאשר הבין כי הסנאט הדיח אותו וכי החיילים רודפים אחריו כדי להרגו.


מילותיו האחרונות היו : "איזה אמן איבד העולם".
למעלה: רומא בוערת ופסל של נירון.




המשך יבוא....

קלאודיוס- קיסר נורמטיבי שהיה נשוי לזונה וגם לרוצחת...


קלאודיוס נולד בשנת 10 לפני הספירה ,כנראה על גבול הפגות.הוא סבל מתנועה מסורבלת, חולשה גופנית, קושי בהליכה, תנועות צוואר לא רצוניות ופגם בדיבור. יש להניח שאלה היו תסמינים של שיתוק מוחין קל כתוצאה מלידה בטרם עת. כאשר החלו פגמיו של קלאודיוס להתגלות, היחסים עם משפחתו נעכרו. אמו התייחסה אליו כאל מפלצת, והשתמשה בו כדוגמה לטיפשות. סבתו ליביה סירבה להיראות בחברתו. הוא הושם בהשגחתו של פדגוג, שהיה בעברו נהג פרדות, על מנת שזה ירסנו ויכניס בו משמעת, מתוך ההנחה כי פגמיו נובעים מחולשת האופי ומעצלות. כאשר הגיע לגיל הנעורים נחלשו מעט התסמינים מהם סבל ומשפחתו החלה להכיר בכישרונותיו כמלומד.


לאחר מותו של טיבריוס, הכיר הקיסר החדש קליגולה בשימושים שניתן לעשות בדודו קלאודיוס. הוא מינה אותו לקונסול לצדו , והצהיר כי בכך הוא מדגיש את זכרו של אביו המנוח, גרמניקוס. עם זאת התעלל קליגולה בקלאודיוס והציק לו בכל הזדמנות, בבדיחות ובמהתלות, בחיובו בסכומי כסף גדולים ללא כל סיבה, בהשפלתו בפני הסנאט וכיוצא בזה.מרוב לחץ הפך קלאודיוס לאדם רזה ומיוסר, לקראת סוף כהונתו של קליגולה.


בהמולה שהשתררה לאחר רצח קליגולה,קלאודיוס ראה כיצד המשמר רוצח אצילים שלא היה להם כל קשר למשטרו של הקיסר הפסיכופט, וביניהם ידידיו של קלאודיוס עצמו. הוא חשש לחייו והתחבא במקום מוצנע בארמון. על פי המסורת, איש המשמר הפריטוריאני בשם גראטוס מצא את קלאודיוס מסתתר מאחרי וילון, והכריז עליו כקיסר.

תחת שלטונו של קלאודיוס התרחבה האימפריה הרומית לראשונה מאז ימי אוגוסטוס אך כיבושו החשוב ביותר היה את האי בריטניה.

קלאודיוס קיים חיים פרטיים יוצאי דופן יחסית לבן המעמד הרומי הגבוה בתקופתו. מבין חמישה עשר הקיסרים הראשונים, היה קלאודיוס היחיד ש"טעמו באהבה היה נכון לחלוטין" (כפי הנראה הכוונה לכך שלא היו לו מאהבים הומוסקסואלים).קלאודיוס נישא ארבע פעמים. אשתו השלישית היתה מסלינה. נישואין אלו הסתיימו בטרגדיה. ההיסטוריונים מכפישים את דמותה של מסלינה, ומציירים אותה כנואפת סדרתית, מתחת לאפו של בעלה הזקן והשוטה. טקיטוס טוען כי היא הרחיקה לכת עד כדי כך שערכה תחרות במשגל עם פרוצה שהביאה לארמון.

בשנת 48 נישאה למאהבה גאיוס סיליוס בטקס פומבי בעת שקלאודיוס שהה באוסטיה. אין לדעת אם התגרשה קודם לכן מקלאודיוס, ואם אכן התכוונה לכבוש את הכס לה ולמאהבה בהיעדרו של הקיסר.


אשתו הרביעית היתה אגריפינה,אחייניתו, והיא שהפעילה עליו את קסמיה הנשיים ושכנעה אותו להתחתן איתה למרות שנשבע שלא ינשא בשנית..

יש הסכמה כללית כי קלאודיוס הורעל למוות, כפי הנראה באמצעות פטריות, בשנת 54. ישנם מספר חשודים במעשה, ביניהם הלוטוס, ששימש כ"טועם" וכסנופון, רופאו. בנוסף ישנה עוד גרסא הסוברת שהוא אכל פטריות ולא הרגיש טוב, אגריפינה קראה לרופאו הפרטי אשר השתמש בנוצה כדי לגרום לו להקיא אך בדיעבד הרעל היה בנוצה. יש האומרים כי מת מיד, וחלק טוענים כי החלים, ולאחר מכן שב והורעל. ישנה הסכמה כללית כי ידה של אגריפינה הצעירה הייתה במעשה. אגריפינה פעלה על מנת להבטיח את עלייתו של נירון בנה לשלטון וסילוקו של בריטניקוס,בנו של קלאודיוס.

נירון הוא דמות מרתקת ביותר בלשון המעטה, ועל זאת בפרק הבא.
למעלה: קלאודיוס מסתתר מאחורי הוילון כאשר אנשי המשמר מכתירים אותו לקיסר.












יום שני, 27 ביולי 2009

קליגולה


קליגולה החל את חייו בחיקה של משפחה חמה ואוהבת, בן לאב שהיה בין בניה האהובים של רומי, וחביבו האישי של הקיסר אוגוסטוס.כאשר היה פעוט, בן שנתיים או שלוש, הפך קליגולה לקמע של צבאו של אביו. החיילים היו משועשעים כאשר הציגו אותו בפניהם לבוש במדי צבא, ולפיכך ניתן לו הכינוי "קליגולה" שפירושו בלטינית "מגפי צבא קטנים" (קליגה).



ב-10 באוקטובר 19 לספירה, מת אביו גרמניקוס ממחלה, אשר סווטוניוס ,אותו היסטוריון וסופר רומי שמלווה אותנו כאן, טוען שנבע מהרעלה במצוותו של הקיסר טיבריוס. לאחר שאגריפינה,האם, האשימה את טיבריוס בכך שלא עשה די על מנת להביא למשפט את רוצחי בעלה, הגלה אותה טיבריוס לאי נידח, ושם מתה ברעב. קליגולה ואחיו נותרו יתומים,גדלו פרא,וכבר בהיותם נערים נתפסו קליגולה ואחותו דרוסילה על ידי סבתם אנטוניה, כשהם מקיימים יחסי מין.



חייו של קליגולה היו בסכנה מתמדת .הוא חי באי קאפרי בארמונו של טיבריוס,אך מגיל צעיר נהג קליגולה בעורמה, ובשכלו ובאינטליגנציה הטבעית שלו היה מוכשר מאחיו, וכלכל את מעשיו בעורמה כך שהצליח לשרוד בנסיבות איומות אלו. הוא היה שחקן מלידה, והבין בחוש טבעי כיצד לנהוג בסכנות, בעת שבני משפחתו הקרובים נרצחו. בלילות היה קליגולה מענה עצירים ומבצע מעשי זימה כשהוא מחופש ולבוש בפיאה, טיבריוס הבחין בנטיותיו אלו, והכריז כי הוא "מגדל נחש פתן עבור העם הרומאי" אמר מי שממש לא היה כבשה תמה.


כשהיה טיבריוס על ערש דווי, זירז קליגולה את מותו....


החודשים הראשונים של קליגולה כשליט טובים, ובישרו תקופת שלטון רגועה ותקינה .ראו בו שינוי לטובה מטיבריוס, אשר זכה להיות שנוא על ידי הכול בתקופת שלטונו הארוכה.

אבל, בשנת 37 לספירה קליגולה נפל למשכב במחלה בלתי ידועה. המחלה החמירה את תכונותיו הטבעיות האיומות, ואכן עובדה היא כי לאחר שקם ממחלתו נתן דרור לשיגעון כמוהו טרם נודע בקרב שליטי רומא עד אז.


הוא החל במעשי טירוף ואכזריות, שבהם הפגין בזבזנות ואכזריות ללא גבולות.גילה בוז מופגן למוסדות הרומים העתיקים, כגון הסנאט והמליץ, לאות זלזול, למנות את סוסו אינקיטאטוס לקונסול.


באכזריותו הורה פעמים רבות על הוצאה להורג ללא משפט , ולא היה איש שהיה בטוח מפניו. על מנת לממן את אורח חייו הראוותני והמוזר, הטיל מיני מסים חדשים, ואף פתח בית בושת בארמון, שם הציב כפרוצות את המכובדות בנשות רומא, על מנת ליהנות מרווחי הסרסרות.


הוא אנס נשות סנאטורים בסעודות חגיגיות, בפומבי, ואיש לא העז למחות. הוא רצח את נכדו של טיבריוס, ואיש לא צייץ. הוא הכריז מלחמה על הים, והורה לחיילים להסתער עליו, להכות בו, ולאסוף צדפים כשלל. איש לא העז לחייך. הוא עינה את מי שדימה שהם מתחריו, ללא תגובה. הוא הופיע בציבור בדמות ונוס, אלת האהבה, ואף כהן לא קרע את בגדיו בשל חילול הקודש. אימה משתקת נפלה על הבירה.


הוא היה מאלץ את אחותו דרוסילה לקיים עימו יחסי מין. בשל חשש לחייה נכנעה לשיגיונותיו,אבל גם קיפחה את חייה בגללו. כאשר הרתה לו ,הוא חשש שהתינוק יאפיל על אהבתה אליו ולכן שיסע את ביטנה והרגה. לאחר מכן הוא התאבל עליה קשות ומצבו הנפשי רק החמיר.


כאשר החליט כי הוא מסיר את ראשי הפסלים של כל האלים ,ומציב שם את ראשו במקומם, החליטו חייליו ושומריו כי הגדיש את הסאה. בהיותו בן 28 דקרוהו למוות בפגיונות כאשר חזר מהצגת תיאטרון ורומא נשמה לרווחה.


אחריו הכתירו לקיסר את קלאודיוס...אבל זה כבר סיפור אחר.


המשך יבוא...






יום שבת, 25 ביולי 2009

טיבריוס- לא טברייני אבל סוטה....



טיבריוס שזכה להחליף את אוגוסטוס לא היה אהוד כלל וכלל על ידי העם.אופיו של נחשב לקודר וסגור והוא זכה לכינוי "העצוב בבני האדם". טיבריוס התנגד לקבלת תוארי כבוד ודברי חנופה. מספרים שכאשר הציע הסנאט לקרוא לאחד מחודשי השנה על שמו - כבוד לו זכו גם שני קודמיו, יוליוס ואוגוסטוס - שאל טיבריוס באירוניה מה יעשה הסנאט אם יהיו ברומא בסופו של דבר שלושה עשר קיסרים.



טיבריוס שלט באימפריה מהאי קאפרי. שם היה לו ארמון מפואר על ראש צוק ובו היה עושה נשפים מפוארים שלעיתים הכילו 1000 איש. הוא לא סלד מראוותנות, ועל שולחנו עלו מטעמים יקרים כמו: מוחות של טווסים ולשונות של פלמינגו. כל ארוחה כללה 12 מנות.

ארמונו היה מכוסה באמנות פורנוגרפית והוא היה עורך במקום אורגיות המוניות. אבל סטייתו הגדולה היתה תשוקתו לילדים קטנים שאותם היה מנסה לפתות ולבצע בהם את זממו. ילד שלא נענה לו היה נענש בשבירת רגליו. אכזריותו היתה כה גדולה והוא נהג לזרוק מהצוק את אויביו. למטה חיכו להם בספינה חייליו, כדי שמי שנזרק ולא מת ,החיילים יסיימו עימו את המלאכה.

בשנת 37 לספירה, מת טיבריוס. על פי סווטוניוס ,סופר והיסטוריון,נרצח טיבריוס על ידי המקורבים לו, אם בהרעלה, אם בהרעבה איטית ואם בחניקה באמצעות כר. ואולי טיבריוס מת בכלל מוות טבעי. מי יודע?



בצוואתו מינה טיבריוס ליורשו לצד קליגולה, ובעל סמכויות שוות לו, את נכדו הטבעי, נער בשם גמלוס .ב-18 במרץ הכריז הסנאט הרומאי על ביטולה של צוואת טיבריוס, ועל מסירת מלוא השלטון לקליגולה. אחד ממעשיו הראשונים של קליגולה כקיסר, היה הוצאתו להורג של גמלוס הנער, בו לא חפץ כשותף לשלטון. בערך בזמן זה, כפי הנראה מתוך שהבינה מהו המתרחש במשפחתה, התאבדה סבתו של קליגולה, אנטוניה.



קליגולה כילד אף הוא עבר התעללות מינית קשה מצד טיבריוס , אך הבין שאם הוא רוצה להישאר בחיים עליו לשתוק ולחכות למותו של הקיסר הסוטה. וכך היה. הוא תפס את השלטון אחריו ואת עלילותיו אספר בפרק הבא. מה שבטוח:התלמיד עלה על מורו.....


למעלה: פסל של טיבריוס.


המשך יבוא....



יוליוס ואוגוסטוס- תחילת שושלת הקיסרות הרומית


בסוף המאמר הקצר הזה תיווכחו לדעת מה כוחה של האשה בעיצוב דברי הימים, ובהמשך הכתבות שאערוך על נושא זה בודאי תיווכחו לדעת שגם אנשים בתפקיד שולי השפיעו על עיצוב ההיסטוריה. גם על ההיסטוריה של רומי העתיקה ,שמאוד אהובה עלי,כפי הרבה ממקורביי יודעים.חוץ מזה, הסיפורים על הקיסרים יכולים לשמש השראה לכל טלנובלה פתלתלה ומרתקת. מאוד מקווה שתהנו מהחומרים שאביא כאן.

200 שנה לספירה ורומא היתה רפובליקה ונשלטה בידי הסנאט. בשנת 50 לספירה רוכז כח גדול בידי הצבא והמצביאים וזאת עקב התפשטותה של רומא וכיבושים נרחבים של מדינות סביבה. ריכוז הכח בידי הצבא הוביל בשנת 45 לספירה לכך שיוליוס קיסר נטל את השלטון לידיו בכח והכריז על עצמו שליט לכל החיים.יוליוס לא האריך חיים ונרצח בשנת 44 לספירה, אך למעשה מאז מותו נוסדה שושלת השליטים הרומים ,הקיסרים, שכמובן נקרא על שמו.

לאחר מותו של יוליוס,עלה לשלטון אחיינו ובנו המאומץ,אוקטביאנוס,ששינה את שמו מאוחר יותר לאוגוסטוס.(על שמו נקרא חודש אוגוסט, מן הסתם.) .הוא שם קץ למלחמות האזרחים שהיו ברומא, סילק מדרכו את שני שותפיו לשלטון (ביניהם את מרק אנטוני ,מאהבה של קליאופטרה, שנאלץ להתאבד יחד עם אהובתו.)

אוגוסטוס היה קיסר שתרם רבות לפיתוחה של רומא,ונחשב לקיסר טוב. הוא אמנם נשאר שנוא ע ידי הסנאט אך העם אהב אותו. הוא לא בנה לעצמו ארמונות מפוארים, המשיך לחיות בוילה שלו ומשם ניהל את ענייני המדינה.

הוא הפך את רומא מעיר של לבנים לעיר של שיש. בנה תעלות ומובילי מים (אקוואדוקטים) וגשרים.הוא בנה מקדשים ,תיאטראות ומרחצאות. אגוסטוס חי יחסית לקיסר בצנעה ודאג לרצות את העם.

באחרית ימיו נאלץ אוגוסטוס למנות את טיבריוס, בנו המאומץ מנישואיו לליוויה, ליורשו, משנכדיו ובניו האחרים, שקיווה שירשוהו מתו בזה אחר זה (במיוחד גאיוס קיסר הצעיר, שנפצע אנושות במארב בשליחותו למזרח האימפריה, ומת בדמי ימיו). כאחיינו גרמניקוס, היה טיבריוס אמנם מצביא עטור תהילה, אך אוגוסטוס הקשיש לא הותיר ספק באשר להעדפתו את בני גרמניקוס, עד למותם.
שמועה היסטורית שמעולם לא גוועה היא שמותם של יורשיו הפוטנציאליים לא היה מקרי, והיו חלק ממזימתה של ליוויה למנות את בנה טיבריוס לקיסר. כחלק ממזימתה זו ייתכן גם שליוויה קיצרה את חייו של אוגוסטוס, בכך שהרעילה אותו לאיטו במשך שנים רבות - מסופר שבמשך 14 שנה מרחה ליוויה את התאנים שצמחו בגנו של אוגוסטוס בחומר רעיל. מנהגו של אוגוסטוס לאכול מהתאנים הביא להדרדרות בבריאותו, ובסופו של דבר למותו.
למעלה פסלו של מיכאלאנג'לו : ליוויה. (האשה והתאנה)

יום שבת, 18 ביולי 2009

בוקר טוב עצבות

קליפ שהכנתי לשיר שאני מאוד מאוד אוהבת. מספר על אדם שהעצבות נכנסת לחייו ולאט לאט היא הופכת לבת לויתו וידידתו. מוזר? אולי. קורה? כן בהחלט. גם מעצבות ובדידות
אפשר להפיק משהו טוב.

יום שישי, 10 ביולי 2009

מילים-קלמר





מה מקור השם "קלמר" ומה הקשר בינו לבין הקאלאמארי? לכאורה, מקורו שמי, בעיקר לאור העובדה שקלמר נחשב כתיק קל לנשיאה, אך אין לכך ביסוס. קלמר נגזר מן המילה התלמודית "קלמרין" שפירושה בסיס לקסת דיו. מקורה במילה היוונית שמשמעותה זהה, kalamarion , שנגזרה מ- kalamos , שפירושה קנה וגם עט, וממנה נולד הקולמוס העברי. "קלמרין" נתפסה בטעות כריבוי, וגזרו ממנה בעברית החדשה את צורת היחיד "קלמר" כשם לתיק הקטן המחזיק כלי כתיבה. הקשר בין הקלמר והקאלאמארי הוא הדיו, של הקסת ושל הדיונון. תהליך דומה אירע ל"פסנתר", כש"פסנתרין" בארמית המקראית, שגם מקורה ביוונית, נתפסה כריבוי.

יום חמישי, 9 ביולי 2009

מילים- מחמאה-מילה שנוצרה בטעות


"מחמאה" היא אחת המילים בשפה העברית שנוצרו בטעות.
מקור המילה הוא בתנ"ך ( תהלים נה 22 ): " חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו, וּקְרָב-לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן , וְהֵמָּה פְתִחוֹת " .
בפסוק יש שתי צלעות מקבילות המסודרות במבנה דומה לטבלה (סדר המילים בשתי הצלעות קצת שונה):
חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ
רַכּוּ מִשֶּׁמֶן דְבָרָיו פְתִחוֹת וְהֵמָּה

ופירוש הפסוק הוא :
דברי פיו חלקים יותר מחמאה אך בליבו יש קרב ומלחמה
דבריו רכים יותר משמן אך למעשה המה פתיחות וחרבות למלחמה
כלומר: הוא מדבר דברים שנשמעים טובים ונעימים, אך בליבו הוא מתכוון להילחם .

כפי שניתן להסיק מהתקבולת, הביטוי "חלקו מחמאות" משמעו "היו חלקים יותר מ-חמאות" (חמאות = רבים של חֶמאָה), כפי שהביטוי המקביל - "רכו משמן" - משמעה "היו רכים יותר מ-שמן".
אולם, מישהו כנראה הבין את הפועל "חלק" במשמעות "נתן הרבה" (כמו בברכה "אשר חלק מחכמתו ליראיו"), והסיק מכאן שהביטוי "חלקו מחמאות" משמעו "נתנו הרבה מחמאות", ושהמילה "מחמאות" היא צורת ריבוי של השם "מחמאה".
ומאז ועד היום, נשארנו עם המילה "מחמאה"...




מילים- אברא קדברא


מילים ... מילים... אני אוהבת מילים ובמיוחד אוהבת לרדת לעמקן, להבין את משמעותן ולגלות את מקורן. ישנן מילים שאנו שומעים ומשתמשים בהן אבל לא יודעים מהיכן הגיעו לשפתנו ומהו גלגולן.

מילה שכזו היא : "אברא קדברא".

נשמע ילדותי? מילה של קוסמים? זה ממש לא כך.

אברא קדברא הוא לחש עתיק , והתיעוד הראשון שלו הוא כנראה מהמאה השנייה לספירה. במקורו הוא כלל לא נועד להגייה בעל פה אלא לכתיבה, ושימושו לא היה בידורי כמו ה"הוקוס פוקוס", אלא רפואי. הרופא של קיסר רומא באותה תקופה המליץ בחום לחולי קדחת לענוד על חזם את הלחש כשהוא כתוב בצורת פירמידה הפוכה. כשם שהאותיות הולכות ומתמעטות, אמר, כך ילך גם החום וידעך.
משמעות המילה בארמית היא: שיברא כדבריי זאת אומרת זה ציווי שיהפוך מילים למציאות.
במילה מצויות ארבע האותיות הראשונות באלפבית הלטיני A-Bra-Ca-Dabra. ייתכן שזהו שם של שד נושן שהיה שד המחלות.

HABRA CADABRA משמעותו "תהיה כאן גופה". בעבר הביטוי היה שמיש במעשי כישוף שבחלקם ניסו מכשפים להרוג זה את זה, ולא במופעי קוסמות כמובן.


אז זו טעימה ראשונה מהנושא שאקרא לו "מילים, מילים" . המשך יבוא...

יום שבת, 4 ביולי 2009

דוד המלך - האחד והיחיד - חי חי וקיים


למרות כל ההיבטים השליליים באישיותו של דוד, עומדות לו זכויות רבות. הוא איחד את ממלכת יהודה וישראל ובזמנו ישראל היתה הרחבה ביותר מבחינת שטחה. דוד כבש את ירושליים מידי היבוסים וקבע אותה כבירתנו הניצחית.

דוד המלך מסמל את המנהיג שלא נולד עם כפית של כסף בפה, ואף מעין "ברווזון מכוער" שמשפחתו איננה
מקבלת אותו ואיננה מרפדת את דרכו לגדולה‏‏, והוא וצומח מלמטה בכוחות עצמו ובבחירתו, ובשל יכולתו ותושייתו הוא תופס תפקיד חשוב .כמו כן, הוא מסמל את האדם שנופל ועושה תשובה, וחוזר למעמדו ותפקידו.

אי אפשר להתעלם מיכולותיו האמנותיות של דוד שערך את ספר תהילים ו-73 מזמורים המופיעים שם מיוחסים לו. יכולות הנגינה שלו בנבל העניקו לו הילה רומנטית וריככו את תדמית איש הצבא הקשוח שהוא היה ,ואכן כינו אותו:"נעים זמירות ישראל"

הוגי דעות רבים ביהדות, כמו למשל הרמב"ם והמהר"ל מפראג, ראו בדוד המלך את המלך האידאלי, ואת תקומת בית דוד כסמל הגאולה העתידה .‏‏על-פי המסורת המשיח יהיה מזרע בית דוד. בשל אותה מסורת, ייחס עצמו ישו הנוצרי לבית דוד .
בית המלוכה הבריטי אף הוא מייחס את עצמו לדוד המלך, ובטקסי ההכתרה שלו נהוג לצטט את הפסוקים על המלכת שלמה בגיחון.

חוץ מזה דוד היה יפה. אנחנו אוהבים אנשים יפים וסולחים להם מהר יותר :"אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי".
סיימתי לעת עתה את סדרת הכתבות הקטנה על דוד. אני אוהבת ומוקסמת מהאיש וכל השערוריות שציינתי קודם רק ריתקו אותי יותר לאישיותו המכשפת.

"דוד מלך ישראל חי חי וקיים..."


יום שישי, 3 ביולי 2009

דוד ובת שבע...תשוקה או אהבה?


כולם מכירים את הפרשה של דוד ובת שבע. דוד חשק בבת-שבע אשת קצין בצבאו אוריה החיתי. כדי שיוכל להתייחד איתה שלח דוד את אוריה לשדה הקרב כדי להרחיקו מהבית. אבל מה שאנו יודעים פחות זה התפתחות קלה בעלילה.

בת -שבע נכנסת להריון מדוד . זה נופל עליו כרעם ביום בהיר והוא מחפש דרך לפתור את הבעיה. הוא מזמן את אוריה משדה הקרב בתואנה שהוא רוצה לתת לו מעט חופש ואפשרות להתייחד עם אישתו. כך יחשוב אוריה שההריון ממנו.

אבל אוריה ,אדם בעל ערכים, מתנהג בצורה לא צפויה. הוא לא מוכן להתייחד עם אישתו בזמן שחבריו נמצאים בשדה הקרב.
הוא מבלה את כל הלילה על מפתן חדרו של דוד במקום להיות עם בת שבע, ובכך חורץ את דינו.

דוד שולח אותו למחרת לשדה הקרב עם איגרת חד משמעית ליואב בן צרויה שיפקיר את אוריה החיתי בשדה הקרב.
אבל לא יואב לא יכל לעשות זאת. הוא נקט בשיטה אחרת ושחלח את אוריה למערכה קשה עם עוד לוחמים :"אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָדַע, כִּי אַנְשֵׁי-חַיִל שָׁם.", ונתן לו למות מות גיבורים ולא נטש אותו בשדה הקרב.

חשבתי על התכסיס של דוד. להביא את אוריה כדי ש"יעבר" את בת-שבע לכאורה. דוד חשק בבת -שבע רק מבחינה מינית,שכן הוא היה מוכן שהיא תמשיך לחיות עם אוריה למרות שהרתה ממנו. אבל ניסיון ההסוואה לא הצליח והוא פנה לפתרון אכזרי ביותר. אז זהו דוד בסיפור הזה: נואף,בוגד באנשי צבאו הנאמנים לו ללא סייג ורוצח....

(למעלה תמונה של בת-שבע מתרחצת. רמברנדט)