אני רוצה לספר לכם עוד סיפור:
היה היתה פעם נערה יפהפיה בשם מדוזה שהיתה משרתת במקדשה של האלה אתנה .
היה היתה פעם נערה יפהפיה בשם מדוזה שהיתה משרתת במקדשה של האלה אתנה .
אתנה היתה אלת החוכמה ואלת המלחמה.
בינה ובין האל פוסיידון ,אל הים,ניטש קרב על תואר הפטרון של העיר אתונה ואתנה זכתה בתואר.
מאבק זה גרם למתח רב בין שני האלים העצמתיים האילו.
בינה ובין האל פוסיידון ,אל הים,ניטש קרב על תואר הפטרון של העיר אתונה ואתנה זכתה בתואר.
מאבק זה גרם למתח רב בין שני האלים העצמתיים האילו.
אתנה
יום אחד, הגיח האל פוסיידון ממעמקי הים ,חדר למקדשה של אתנה ואנס באכזריות את מדוזה.כדי להשפיל את אתנה הוא אף ביצע את המעשה בתוך המקדש.
פוסיידון
הייתם מצפים שאתנה תתעמת עם פוסיידון על המעשה שעשה?אבל לא! אתנה החליטה להעניש דווקא את מדוזה והפכה אותה ליצור מחליא עם ראש עטור נחשים ,ועם תכונה קטלנית: כל מי שמביט בעיניה של מדוזה הופך לאבן.
הצעד הזה של אתנה ,להעניש את הקרבן ולתלות בו את האשמה לאירוע שקרה מוכר לנו. גם במקרים של אונס בתקופתנו לעיתים קרבן האונס נענש על לא עוול בכפו.
מדוזה מורחקת ממקדש אתנה למקום מבודד ושמה יוצא לפניה כמפלצת שמאבנת כל מי שמביט בפניה. הרבה לוחמים יוצאים כדי לכרות את ראשה ולהשתמש בו כנשק, שכן כוחותיה המפלצתיים עדיין יכולים לפעול גם לאחר שראשה יכרת.
אף אחד לא מצליח לעשות זאת . כל מי שמגיע מתאבן מייד.
ככה חיה לה בבדידות המפלצת האומללה, ללא שום יכולת ליצור קשר עם בן אנוש והיא הופכת מטרה לצייד וחייבת להגן על עצמה ועל חייה כל הזמן. עם הזמן נוצר גן של פסלי אדם במערה שלה והם היחידים שמשמשים לה חברה.
בינתיים במקביל,מתרחש לו סיפור אחר: סיפורו של פרסאוס.
בעיר ארגוס חי מלך בשם אקריסיוס. לאקריסיוס לא היה יורש עצר וזה תיסכל אותו מאוד. יום אחד הוא החליט לשאול את האורקל,היושבת בדלפי, האם יזכה ליורש עצר.
האורקל ענתה לו שבתו היחידה דַנַאֵה תלד לו נכד, אך זה באחד הימים יהרוג את סבו. אקריסיוס ,מבוהל מהנבואה,מחליט למנוע מביתו להתעבר ולכן ציווה לבנות מתחת לפני האדמה חדר מנחושת, ובחדר זה כלא את בתו.אבל את נבואת האורקל כפי שאנו כבר יודעים לא ניתן יהיה לשנות.
זֶאוּס ,ראש האלים ,שהיה ידוע בתאוותו לנשים ובמיוחד לבנות תמותה,ראה את דנאה ,חדר דרך הגג כגשם זהב, ובדרך זו הזריע את הנערה הכלואה.
אביה היה בטוח שהיא נמקה מרעב וחיכה לשמוע את הבשורה על מותה. אבל יום אחד כשהגיע לבקרה ,ראה שהיא חיה וקיימת ואף תוספת קטנה מצויה בידה: תינוק בשם פרסאוס... בנו של זאוס.
אקריסיוס נדהם כשבישרו לו שבתו ילדה בן בתוך כלאה. הוא לא נתן אמון בסיפורה שזאוס הוא אבי הילד, אבל חשש בכל זאת להתעמת עם ראש האלים ולכן שם אותה עם תינוקה בתוך תיבה והשליך את התיבה לים. גלי הים נשאו את התיבה אל האי סֶריפוֹס, ודייג בשם דיקְטיס משה אותה מן המים. הוא אסף אל ביתו את דנאה, וגידל את פרסאוס כבן.
באי סריפוס שלט מלך בשם פולידיקטוס שחשק בדנאה, אימו של פרסאוס. הוא ידע שפרסאוס מגונן על אימו ולכן יצא בהצהרה כוזבת שהוא עומד לשאת אישה אחרת, ומבקש מכל נתיניו לתת לו מתנות יקרות שימשו לו למוהר.
פרסאוס היה עני ,אבל שמח שהמלך עומד לשאת אישה אחרת ולכן הבטיח לו שיביא לו במתנה את ראשה של מדוזה! וכאן מתחיל מסעו של הגבר הצעיר, שאל נשכח שהוא בנו של זאוס,ראש האלים.
פרסאוס יוצא למשימה הקשה : להביא את ראשה של מדוזה למלך. הוא מבולבל ואינו יודע מהיכן להתחיל. ואז כמו כל אדם במצבו הוא מתפלל לאלים ומבקש עזרה. אביו, זאוס, שומע את בקשת העזרה שלו ושולח אליו את הרמס,שליח האלים,אותו אל שהיה עף ממקום למקום עם סנדליו המכונפים .
הרמס מעניק את סנדליו המכונפים לפרסאוס וכן מעניק לו מגל חד. הוא גם רומז לו כי עזרה במשימתו יוכל לקבל מנימפות הסטיקס ומסביר לו כי היחידות שיכולות לספר לו היכן שוכנות נימפות הסטיקס הן שלושת האחיות ה"גראיות" - (מלשון "גריי": אפור).
גם האלה אתנה מעניקה לו שי : מגן מלוטש שישמש אותו במאבק עם מדוזה.
הגראיות היו שלוש אחיות שנולדו זקנות, אפורות שיער והיתה להן עין אחת שבה חלקו. פרסאוס הגיע למקום מושבן אך הן לא הסכימו לגלות לו היכן יושבות נימפות הסטיקס. ואז , חוטף פרסאוס את העין שאותה העבירו מיד ליד ומאלצן לגלות לו את מקום מושבן של הנימפות.
האורקל ענתה לו שבתו היחידה דַנַאֵה תלד לו נכד, אך זה באחד הימים יהרוג את סבו. אקריסיוס ,מבוהל מהנבואה,מחליט למנוע מביתו להתעבר ולכן ציווה לבנות מתחת לפני האדמה חדר מנחושת, ובחדר זה כלא את בתו.אבל את נבואת האורקל כפי שאנו כבר יודעים לא ניתן יהיה לשנות.
זֶאוּס ,ראש האלים ,שהיה ידוע בתאוותו לנשים ובמיוחד לבנות תמותה,ראה את דנאה ,חדר דרך הגג כגשם זהב, ובדרך זו הזריע את הנערה הכלואה.
אביה היה בטוח שהיא נמקה מרעב וחיכה לשמוע את הבשורה על מותה. אבל יום אחד כשהגיע לבקרה ,ראה שהיא חיה וקיימת ואף תוספת קטנה מצויה בידה: תינוק בשם פרסאוס... בנו של זאוס.
אקריסיוס נדהם כשבישרו לו שבתו ילדה בן בתוך כלאה. הוא לא נתן אמון בסיפורה שזאוס הוא אבי הילד, אבל חשש בכל זאת להתעמת עם ראש האלים ולכן שם אותה עם תינוקה בתוך תיבה והשליך את התיבה לים. גלי הים נשאו את התיבה אל האי סֶריפוֹס, ודייג בשם דיקְטיס משה אותה מן המים. הוא אסף אל ביתו את דנאה, וגידל את פרסאוס כבן.
פרסאוס היה עני ,אבל שמח שהמלך עומד לשאת אישה אחרת ולכן הבטיח לו שיביא לו במתנה את ראשה של מדוזה! וכאן מתחיל מסעו של הגבר הצעיר, שאל נשכח שהוא בנו של זאוס,ראש האלים.
מסעו של פרסאוס
גם האלה אתנה מעניקה לו שי : מגן מלוטש שישמש אותו במאבק עם מדוזה.
הגראיות היו שלוש אחיות שנולדו זקנות, אפורות שיער והיתה להן עין אחת שבה חלקו. פרסאוס הגיע למקום מושבן אך הן לא הסכימו לגלות לו היכן יושבות נימפות הסטיקס. ואז , חוטף פרסאוס את העין שאותה העבירו מיד ליד ומאלצן לגלות לו את מקום מושבן של הנימפות.
פרסאוס והגראיות
פרסאוס יוצא אל מקום מושבן של הנימפות שהתגוררו ליד הנהרות ובין העצים. שם הוא מקבל מידן שני עזרים : תרמיל ואת כובעו של האדס, אל השאול, שכל מי שחבש אותו היה הופך לרואה ואינו נראה.
המפגש עם מדוזה
פרסאוס חובש את הכובע, ממריא עם סנדליו הקסומים ומגיע למערה של מדוזה. שם הוא מרחף מעל ראשה של המפלצת, רואה את בבואתה במגן המלוטש שנתנה לו אתנה, וכורת את ראשה. הוא מניח אותו בתוך התרמיל וממריא לעבר האי שבו חיה אימו .
המיתולוגיה מספרת כי במהלך מעופו, נוטפות טיפות של דם מראשה הכרות של מדוזה על האדמה, ובכל מקום שנגעה טיפת דם על האדמה, נולד נחש ארסי....
סגירת מעגל והתגשמות הנבואה
פרסאוס ,חרד לגורל אימו שעומדת להינשא בעל כורחה למלך פולידקטוס, ממהר לאי. הוא מגיע לשם בדקה האחרונה.
שם הכל היה מוכן לקראת מסיבת הנישואים.
פרסאוס נוחת אל תוך החגיגה העומדת להתחיל,מתייצב מול פולידיקטוס ושולף את ראשה של מדוזה. המלך וכל אנשיו מתאבנים והוא מצליח להציל את אימו.
את ראשה של מדוזה מעניק פרסאוס לאלה אתנה,וכך גם המפלצת סוגרת מעגל חוזרת אל המקדש בו בילתה כנערה יפהפיה והפעם היא מוטבעת בתוך שריונה של האלה והופכת סמל לכח וגבורה.
בחברת דנאה אמו ואנדרומדה אשתו הוא יצא לאַרגוֹס כדי לפגוש את סבו ולפייסו. אך כשהגיעה השמועה לאַקריסיוֹס, הוא זכר את נבואת האורקל, שנכדו מדַנַאֵה יהרוג אותו. לכן יצא בחיפזון מביתו והלך לארץ הפֶּלאסְגים בצפון יוון. טֶאוּטַמידֵס מלך לאריסָה ערך אז תחרויות לזכר אביו, ופרסאוס שהזדמן לשם בדרכו לקח בהן חלק. בתחרות זו נתגשמה הנבואה: פרסאוס הטיל דיסקוס, שסטה ממסלולו והרג את אקריסיוס שישב בקהל.
אז זהו סיפורה של מדוזה וסיפורו של פרסאוס . כל הקצוות נקשרו וכל המעגלים נסגרו כמו תמיד במיתולוגיה היוונית.
מקווה שנהנתם לפחות כמוני.
פזית
3.jpg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה