אגדה יוונית : המינוטאורוס

אני רוצה לספר לכם סיפור.

דמיינו שאתם בכרתים,אי קסום בים התיכון .ספורנו מתרחש בתקופה של 1500 שנה לפני הספירה. (זה  היה ממש לא מזמן).

באי שולט המלך מינוס. מינוס סגד לאל הים פוסיידון ואף נדר לו נדר ,כי בתמורה לקבלת השילטון באי , יקריב למענו את היצור הראשון הכי יפה שיעלה מן הים.

פוסיידון שולח לו מן הים פר לבן ויפהפה ,אך המלך מרחם על הפר ומעדיף לשמור אותו לעצמו ובכך מפר את ההבטחה לפוסיידון.

אסור להתגרות באלים . את זה ידע כל יווני שחי בתקופה ההיא.
פוסיידון מחליט להעניש את המלך מינוס ולפגוע בו דרך אותו יצור יפה. דרך הפר הלבן.  הוא גורם לאשת המלך,פסיפאה, להתאהב בפר ולחשוק בו,והיא מזדווגת בתאווה עם הפר.
אחרי תשעה חודשים יולדת פסיפאה יצור כילאיים: חציו אדם וחציו שור. זו הסיבה שהוא נקרא "מינוטאורוס" - השור של מינוס.

 ( למעלה: פסיפאה מאוהבת בשור, ובתמונה למטה: מטפלת ביצור הכילאיים שילדה)

היצור הקטן גדל והפך להיות סכנה ממשית לתושבי כרתים. בעצת האוראקל אשר ישבה בדלפי ,בונה המלך מבוך (לבירינת) ובו הוא משכן את היצור המסוכן/אומלל . את המבוך בנה האמן,האדריכל והממציא הגאון דדלוס .

לאחר בניית המבוך כולא המלך את המינוטאורוס וגם את דדלוס עם בנו איקארוס בלבירינת . אבל, מכיוון שדדלוס הכיר את פיתולי המבוך,הוא הצליח להימלט משם ,אך המלך מינוס לא מוותר וכולא אותו במגדל גבוה שעומד על צוק מול הים כדי שסוד המבוך ישאר חסוי.

למלך מינוס היו עוד ילדים, ואחד מהם הוא אנדרוגאוס (אחיו למחצה של המינוטאורוס)  שנסע לאתונה להתחרות במשחקים הקדם אולימפיים. הוא היה בחור חזק והצליח לנצח בכל המשחקים.זה לא מצא חן בעיני צעירי אתונה שהיו  שחצנים ומנופחים מחשיבות עצמית. . הם נתקנאו בהצלחתו של אנדרוגאוס, ובאחד הערבים, כששב מן התחרויות אל מעונו, תקפו אותו מן המארב. אנדרוגאוס נאבק בהם באומץ רב, אך לא יכול היה למספרם הרב. הם הרגוהו והותירו את גווייתו מושלכת ברחוב.

מינוס ,מלא בצער ושואף לנקמה ,החליט להעניש את האתונאים על רצח בנו. הוא כיתר את אתונה בצי אניות המלחמה שלו ודרש מהם כי כל תשע שנים ישלחו לו שבעה נערים ונערות בתולים כקרבן למינוטאורוס. האתונאים נאלצו להענות לדרישת המלך,שכן כרתים היתה מדינה חזקה והם רצו להמנע מעימות צבאי .

וכך היה. כל תשע שנים נשלחו שבעה נערים ונערות שהושלכו למבוך ונטרפו על ידי המינוטאורוס.

 בינתיים ביוון מתרחשים דברים. נולד למלך האתונאי ,אייגאוס, בן בשם תזאוס.
תזאוס נולד כתוצאה מהזדווגות כפולה של אימו: גם עם המלך בשר ודם וגם עם פוסיידון אל הים. היוונים האמינו כי זיווג שכזה מקנה לרך הילוד כוחות אלוהיים ואנושיים כאחת.
לאחר לידת תזאוס נטש המלך את אשתו ואת בנו,לא לפני שטמן את סנדליו ואת חרבו תחת סלע ענק ואמר לרעייתו, כי לכשיגדל בנה, עליו להזיז את הסלע אם כוחו יעמוד לו, וליטול לעצמו את כלי הנשק, הוכחה למוצאו המלכותי.

תזאוס מרים את הסלע וזוכה בחרבו וסנדליו של אביו

ואכן,תזאוס גדל והיה לבחור חסון ולוחם ללא חת ,אבל לא יכל להימלט מהגורל האכזר ונשלח אף הוא בספינה לכריתים להיות לטרף למינוטאורוס .אך הוא יוצא בהחלטה כי הוא הולך להילחם ולנסות לשים קץ למנהג האכזרי הזה.
 המלך אייגאוס ,שבינתיים חידש את הקשר עם בנו,חרד לשלומו ,מבקש מבנו להניף מפרש לבן במידה וישוב מכריתים בשלום ולא את המפרש השחור שהספינה מניפה בדרך לשם. וכאן מתחילה הציפיה של המלך האתונאי . במשך חודשים הוא יורד לצוק ומשקיף לים ומצפה לראות את הספינה חוזרת.

תזאוס מגיע לכריתים ושם רואה אותו אריאדנה ,ביתו של המלך מינוס. היא מתאהבת בו ומבטיחה להושיט לו עזרה,בתנאי שיתחייב לשאת אותה לאישה.  אריאדנה פונה לדדלוס,האדריכל שתכנן את המבוך, ומבקשת את עזרתו. דדלוס נענה לה ונותן לה חבילת חוטים ומסביר לה כי על תזאוס ללכת ולשחרר את  החוט וכך לאחר שיתעמת עם היצור הנורא,יוכל לחזור על עקבותיו ולצאת מן המבוך.
חבילת החוטים הזו נקראת "קלו" clue ומכאן גם נלקחה המילה לשימוש בשפה האנגלית במובן של רמז.
כמו כן נטבע הביטוי "חוט אריאדנה" מסמל פתרון פשוט לבעיה סבוכה.

ארידנה נותנת את החוט לתזאוס

וכך היה. תזאוס מצליח להילחם במינוטאורוס, הורג אותו ויוצא מן המבוך בשלום. אריאדנה בת המלך עולה איתו על הספינה לאתונה. בדרכם חזרה אל אתונה נטש תסאוס את אריאדנה באי נַ‏קְסוֹ‏ס. למחרת היום, כשגילתה אריאדנה כי תסאוס עזבה, הטילה בו קללה כי ישכח להחליף את המפרש השחור בלבן.
על פי גרסה אחרת של הסיפור נתגלה האל דִיוֹ‏נִיסוֹ‏ס לתסאוס ואמר לו כי בחר כבר באריאדנה להיות לו לאישה, וציווה עליו לנטוש אותה באי נקסוס.
חיבורים אחרים גורסים, כי אריאדנה חלתה ומתה בדרכה הביתה, ותסאוס בצערו הרב שכח להחליף את המפרשים.
אך יש גרסה נוספת לעניין הנטישה: תזאוס לא רצה שידעו שנצחונו על המינוטאורוס באה כתוצאה מעזרתה של אישה. (האמת, לי זה נראה הכי הגיוני...)

הצפוי קורה:  תזאוס שוכח להניף מפרש לבן בהתקרבו לחופי אתונה ואביו שצופה מן הצוק חושב כי בנו נטרף ע"י המינוטאורוס.  הוא משליך את עצמו לים,ומאז הים נקרא הים האיגאי ע"ש המלך אייגאוס.

ולמה כתבתי את כל זה? ראשית אני אוהבת מאוד מיתולוגיה יוונית כפשוטה. הסיפורים סבוכים ,מרתקים ובלתי צפויים לעיתים. 

דבר נוסף שמרתק אותי זה הפרשנויות מסביב. למשל, יש שאומרים שהמבוך בו חי המינוטאורוס משול למוח האנושי ובו ישנם שני חלקים : האנושיים והחייתיים שנאבקים על השליטה באדם.

סיפור המינוטאורוס הוא גם סיפור ההתמודדות בין הממלכה העתיקה של כריתים ובין הכח העולה והנאור של יוון ואתונה.
במלחמה הזו ניצחו לבסוף האתונאים,אילו שעל בסיס תרבותם בנויה התרבות המערבית,ולא הרבה מבינים עד כמה.

ולסיום, לא יכולתי שלא לחוש רחמים על המינוטאורוס האומלל, שאולי אם לא היה נזרק למבוך האפל לא היה מתנהג כחיה טורפת . הרי כל אחד שיזרק לחיי בדידות וחושך מתחת לאדמה יאבד את שפיות דעתו ויהפוך לחיה צמאת דם.

מקווה שנהנתם לפחות כמוני

פזית