בערב יום חמישי, הציעה לי חברתי פנינה לחגוג את יום ההולדת.פנינה היא בחורה מיוחדת ,ובהיותה כזאת היא חקרה והגיעה למקום שנמצא בנמל יפו שנקרא "נא לגעת" .יש שם מסעדה שבה אוכלים בחושך מוחלט ,המלצרים עיוורים או לקויי ראיה ומגישים שם ארוחות גורמה של השף חיים כהן. כאשר דנו ברעיון הגענו למסקנה שאנחנו לא מוכנות נפשית לאבד שליטה.היה קשה לנו לחשוב שנהיה בעלטה מוחלטת,נזדקק לעזרת המלצר אפילו לצורך הליכה לשירותים ולאכול בחושך? נראה לנו מוזר.
החלטנו שלא! אבל בחרנו באלטרנטיבה פחות קשה : בית הקפה "קפיש" שנמצא באותו מתחם. שם המלצרים חרשים .
אפשר לתקשר איתם באמצעות סימנים, הם קוראים שפתיים,יש דף עם סימנים בסיסיים בשפת הסימנים ולוח שעליו אפשר לכתוב .
אפשר לתקשר איתם באמצעות סימנים, הם קוראים שפתיים,יש דף עם סימנים בסיסיים בשפת הסימנים ולוח שעליו אפשר לכתוב .
המקום היה הומה אדם, האוכל היה נחמד והאוירה קלילה . הרגשנו בנוח. במהלך הערב עלו על הדלפק הגבוה שני מלצרים עם דפים גדולים שעליהן היו מודפסות מילים והם לימדו אותנו את הסימנים הרלבנטים בשפת הסימנים בהומור רב וגם עשו לנו מבחן בסוף...!
מה שחשוב היתה האוירה המיוחדת והכיף שהיה בחברתה של פנינה. קיבלתי אפילו זיקוק על הקינוח,והמלצריות שרו לי ללא מילים :"יום הולדת שמח". אז פנינתי תודה לך על הערב הקסום, תודה על המתנה המפתיעה (מדפסת למחשב...) ואני מקווה שנחגוג הרבה ארועים ביחד.
אוהבת אותך.
3.jpg)
4 תגובות:
יקירתי, העונג הוא כולו שלי. בכל פעם שאני חושבת עליך - עולה בי תחושת אושר, כשאני מבלה בחברתך - אני מאושרת. שנזכה לעוד הרבה הרבה שנים של חברות ובילויים משותפים. אוהבת אותך.
אז אהבתי את שני הסיפורים,איזה המצאות יש בארץ, מסעדה של עיורים שלא נדע. בכל אופן חיים ארוכים והרבה נחת רוח, דרך אגב דיברתי עם אמא בערב החג, היה כף.
אני מצדיע מעמקי לבי לאנשים שיש להם את היכולת הסבלנות והכוח לפתוח מקומות שבהן מועסקים אנשים עם מוגבלויות. אין ספק שהם צריכים להיות אנשים מיוחדים מאוד.
חברה טובה אמיתית וכנה היא דבר נדיר ואני מברך אתכן לשנים רבות של "זוגיות" יפה ומאושרת.
תהנו מכך כל עוד אתן יכולות , לא הרבה אנשים נהנים מחברות אמיתית באמת.
האינטרס הפך להיות הגורם החשוב ביותר בחיינו.
פיני שופן.
נשמה, מזל טוב, בריאות, שליטה וקלות...
באמת שיהיה לך טוב - גידי
הוסף רשומת תגובה