יום הולדת - טלפתיה ומעשה בצמיד

יש לי יום הולדת. אני לא מאילו שאוהבים חגיגות וארועים גדולים. אני מעדיפה לציין זאת באינטימיות עם האנשים הקרובים אלי וזה לא חייב להיות ביחד עם כולם . בהחלט אפשר עם כל אחד לחוד ,ובצנעה.
הבוקר התחיל עם נורית ,חברתי הטובה מזה 23 שנים. ביני לבין נורית יש קשר מיוחד במינו שלא ניתן להסבירו במילים. לפעמים הקשר ביננו הוא ממש טלפתי. לא יאומן.
היום בבוקר נורית הגיעה עם זר פרחים ,בלון וכרטיס ברכה. היא הניחה על שולחני חבילה קטנה .

בחבילה היה מונח צמיד כסף מ ה מ ם ! .ענדתי אותו על היד וניגשתי להודות לה על המתנה היפה,שקלעה בדיוק לטעמי.ואז היא אמרה לי שמאחורי הצמיד הזה יש סיפור שמבחינתה מציין ומדגיש את הקשר הטלפתי שקיים בין שתינו.


ולהלן הסיפור: לפני חודש וחצי היא טיילה בירושליים עם בעלה והילדים ברובע היהודי ולפתע נתקלה בחנות תכשיטי כסף. את הצמיד הזה היא ראתה שם והתאהבה בו. היא קנתה אותו ,אבל לא לעצמה. קנתה אותו כי הרגישה שהיא צריכה שהתכשיט הזה יהיה שלה. כך הוא שכב חודש וחצי בקופסא.


לקראת יום הולדתי היא שיתפה אותי בלבטים שלה לגבי מתנה עבורי. היא הציעה תליון,עגילים, שרשרת. הסברתי לה שאת כל הדברים האילו או יש לי, או שאני לא עונדת. במיוחד לא שרשראות שדורשות אופרציה של פתיחה וסגירה. ואז אמרתי לה: " את יודעת, צמיד מכסף שנכנס ויוצא מהיד בקלות, בלי קישקושים מיותרים וסוגרים מורכבים יכול להיות נחמד".


היא ספרה לי שבאותו רגע שאמרתי זאת היא הרגישה בום בבטן. והבינה שהצמיד הזה שהיא קנתה ללא מטרה,תכלית וייעוד,פשוט נועד עבורי.

כמובן שההתרגשות מצד שתינו היתה גדולה. אז זו נורית, שאמנם אנחנו חיות בעולמות שונים, אבל הנפש שלנו מחוברת חזק מאוד. נורית, אפילו שאת לא גולשת באינטרנט, ולא תראי את הרשימה הזו: אני אוהבת אותך מאוד.


.