דיאטה קלאב זו קבוצת התמיכה שלי להרזיה שבה אני לוקחת חלק כבר 3 שנים. יש לתכנית ההרזיה שלנו נקודות מגע לנושאים שלכאורה לא נראים קשורים. הפעם אני רוצה לכתוב על "דיאטה קלאב והטיש" .
זכיתי להיות ולחוות סיור בירושליים שעיקרו היה ביקור במעוזים החרדיים. קשה מאוד לבקר במעוז חרדי כאשר אתה לא מוזמן לשם מראש ובהסכמה מלאה.
בתחילה ביקרנו במין פנימיה שמחברת בתוכה בתי ספר לבנות ולבנים. המקום הזה יוסד על ידי קהילה חרדית שנקראת חסידות קרלין ,שמגיעה במקור מביילורוסיה.
קיבל אותנו מנהל המקום, מנחם אייזן, אדם משכיל ,תרבותי, מודע לתרבות שלנו ויודע כי לנו אין מושג על דרך התנהלותם, וכי אנו ניזונים משמועות וחצאי אמיתות. הוא הרצה בפנינו על הפעילויות שמתקיימות תחת חסותם. בתחילה,כך סיפר, הם היו נוהגים לשלוח שליחים לרוסיה ושאר מדינות חבר העמים כדי להציע עזרה לבני נוער שרוצים לעלות לארץ ללא ההורים ולספק להם פנימיה ומקום מגורים לכשיגיעו לארץ. לאחר תקופה של פעילות החליטו בחסידות לשנות את הגישה: הם יסייעו לאילו שנמצאים כבר פה. בדבריו הוא הדגיש שהמעשה הטוב יכול להעשות כאן קרוב, ומצוי בתוך כל אחד ואחד מאיתנו,וזאת רק אם נשכיל להתבונן פנימה לגלות את הכוחות שמצויים בנו: פיתוח השליטה העצמית והעזרה לזולת וכך אנו מתוגמלים פי כמה וכמה בחזרה. הוא דיבר על מסגרת הלימודים ועל המסגרת החברתית שמעניקה שלוות נפש לאותם צעירים שמצויים כאן ללא המשפחות. אין ספק שהמילה מסגרת ושליטה עצמית שבאה מתוך תחושה עזה של אמונה במה שהם עושים התקשרה לי לתכנית שלנו. ונכון הדבר כי: "אשריהו האדם המאמין" שמקבל עליו את החוקים כפשוטם ,מקיים אותם ובכך זוכה לשלוות נפש,רוגע והגשמה עצמית.
אנו בדיאטה קלאב משולים למין דת שיש בה חוקים וכללים שאם נשמור עליהם נרגיש טוב עם עצמנו וגם עם הסביבה.
כאשר נשאל להבדלים השונים בין החסידויות ,הסביר כי ישנן חסידויות שמתמקדות בשמחה, אחרות בתפילה משותפת,ואחרות בקדושה.
לגבי הקדושה: זוהי עבודתו של האדם עם עצמו, ההחמרה שלו לגבי קיום המצוות ,שמירה על גופו ונפשו. הקדושה אינה מתייחסת לזולת ,אלא רק לאדם עצמו. וחשבתי לעצמי שגם אנחנו במסגרת שבה אנו נמצאים אנו עושים עבודת קודש עם עצמנו , למעננו וכנספח גם אילו שמסביבנו יהנו,אך קודם כל זה חשבון הנפש שלנו עם גופנו.
לאחר הפגישה הזו ביקרנו בביתו של הרב יוסף קאהן שכיבד אותנו ב"טיש". "טיש" ביידיש זה שולחן וזה הכינוי למפגש החסידים עם הרב בו הם שומעים ממנו דברי חכמה ותורה וגם שרים איתו שירים ורוקדים יחד.
גם מילותיו של הרב על עצם חוזקו וחשיבותו של העם היהודי הובילו אותי לקשר את זה עם התכנית שלנו. הוא דיבר על כך שהעם היהודי ידע לא להתבולל, שמר שבת וכשרות ומילא אחרי החוקים והמצוות כלשונן. הדבקות הזו והאמונה העיוורת שמרה עלינו כל השנים. אין ספק שגם התכנית שלנו והשמירה עליה יתנו לנו איזה שהוא ייחוד וחוזק שיאפשרו לנו להתמודד עם הפיתויים בחוץ ועם מה שמוקצה ואסור מבחינתנו. ואני לא מדברת דווקא על סוגי מזון, אלה על התנהגות קלוקלת שהיא מובילה אותנו לכישלון,לתחושה הלא טובה ולחוסר השלמות שאנו חשים.
שמחתי על הביקור ועל הזכות שהיתה לנו להקשיב לשני אנשים חכמים ,שאולי לא דיברו על ירידה במשקל ודיאטה, אבל דיברו על שליטה,חוזק הרגשה טובה שמקבל האדם כאשר הוא שומר על המסגרת שלו,ועל כך שהמסגרת שומרת עליו.
שיהיה שבוע טוב ומבורך לכולם.
מאחלת פזית שקד
זכיתי להיות ולחוות סיור בירושליים שעיקרו היה ביקור במעוזים החרדיים. קשה מאוד לבקר במעוז חרדי כאשר אתה לא מוזמן לשם מראש ובהסכמה מלאה.
בתחילה ביקרנו במין פנימיה שמחברת בתוכה בתי ספר לבנות ולבנים. המקום הזה יוסד על ידי קהילה חרדית שנקראת חסידות קרלין ,שמגיעה במקור מביילורוסיה.
קיבל אותנו מנהל המקום, מנחם אייזן, אדם משכיל ,תרבותי, מודע לתרבות שלנו ויודע כי לנו אין מושג על דרך התנהלותם, וכי אנו ניזונים משמועות וחצאי אמיתות. הוא הרצה בפנינו על הפעילויות שמתקיימות תחת חסותם. בתחילה,כך סיפר, הם היו נוהגים לשלוח שליחים לרוסיה ושאר מדינות חבר העמים כדי להציע עזרה לבני נוער שרוצים לעלות לארץ ללא ההורים ולספק להם פנימיה ומקום מגורים לכשיגיעו לארץ. לאחר תקופה של פעילות החליטו בחסידות לשנות את הגישה: הם יסייעו לאילו שנמצאים כבר פה. בדבריו הוא הדגיש שהמעשה הטוב יכול להעשות כאן קרוב, ומצוי בתוך כל אחד ואחד מאיתנו,וזאת רק אם נשכיל להתבונן פנימה לגלות את הכוחות שמצויים בנו: פיתוח השליטה העצמית והעזרה לזולת וכך אנו מתוגמלים פי כמה וכמה בחזרה. הוא דיבר על מסגרת הלימודים ועל המסגרת החברתית שמעניקה שלוות נפש לאותם צעירים שמצויים כאן ללא המשפחות. אין ספק שהמילה מסגרת ושליטה עצמית שבאה מתוך תחושה עזה של אמונה במה שהם עושים התקשרה לי לתכנית שלנו. ונכון הדבר כי: "אשריהו האדם המאמין" שמקבל עליו את החוקים כפשוטם ,מקיים אותם ובכך זוכה לשלוות נפש,רוגע והגשמה עצמית.
אנו בדיאטה קלאב משולים למין דת שיש בה חוקים וכללים שאם נשמור עליהם נרגיש טוב עם עצמנו וגם עם הסביבה.
כאשר נשאל להבדלים השונים בין החסידויות ,הסביר כי ישנן חסידויות שמתמקדות בשמחה, אחרות בתפילה משותפת,ואחרות בקדושה.
לגבי הקדושה: זוהי עבודתו של האדם עם עצמו, ההחמרה שלו לגבי קיום המצוות ,שמירה על גופו ונפשו. הקדושה אינה מתייחסת לזולת ,אלא רק לאדם עצמו. וחשבתי לעצמי שגם אנחנו במסגרת שבה אנו נמצאים אנו עושים עבודת קודש עם עצמנו , למעננו וכנספח גם אילו שמסביבנו יהנו,אך קודם כל זה חשבון הנפש שלנו עם גופנו.
לאחר הפגישה הזו ביקרנו בביתו של הרב יוסף קאהן שכיבד אותנו ב"טיש". "טיש" ביידיש זה שולחן וזה הכינוי למפגש החסידים עם הרב בו הם שומעים ממנו דברי חכמה ותורה וגם שרים איתו שירים ורוקדים יחד.
גם מילותיו של הרב על עצם חוזקו וחשיבותו של העם היהודי הובילו אותי לקשר את זה עם התכנית שלנו. הוא דיבר על כך שהעם היהודי ידע לא להתבולל, שמר שבת וכשרות ומילא אחרי החוקים והמצוות כלשונן. הדבקות הזו והאמונה העיוורת שמרה עלינו כל השנים. אין ספק שגם התכנית שלנו והשמירה עליה יתנו לנו איזה שהוא ייחוד וחוזק שיאפשרו לנו להתמודד עם הפיתויים בחוץ ועם מה שמוקצה ואסור מבחינתנו. ואני לא מדברת דווקא על סוגי מזון, אלה על התנהגות קלוקלת שהיא מובילה אותנו לכישלון,לתחושה הלא טובה ולחוסר השלמות שאנו חשים.
שמחתי על הביקור ועל הזכות שהיתה לנו להקשיב לשני אנשים חכמים ,שאולי לא דיברו על ירידה במשקל ודיאטה, אבל דיברו על שליטה,חוזק הרגשה טובה שמקבל האדם כאשר הוא שומר על המסגרת שלו,ועל כך שהמסגרת שומרת עליו.
שיהיה שבוע טוב ומבורך לכולם.
מאחלת פזית שקד
3.jpg)
3 תגובות:
זה נכון שיש בדיאטה מעין תחושה של "דת" , עשה ואל תעשה, מסגרת כללים מאד ברורה וכו' אבל ההבדל המאד משמעותי בעניי זהו הרגש שנכנס ומאד משפיע על "האדיקות" שלנו ועל "קיום המצוות" שכן למעשה בסופו של דבר בשורה התחתונה האכילה הרגשית היא זו שמנהלת אותנו ולא שום דבר אחר אחרת היינו כולנו במשקל הנכון לנו ולצורכי גופנו ואילו בדת והילכותיה עיניין הרגש הינו בעל משקל סגולי הרבה פחות משמעותי
אני זוכרת את הטיול הזה. אני זוכרת שמאד התרשמתי. האמונה אצל הדתיים מאד חזקה ורואים את זה גם בזוהר הנשקף מפניהם, אבל אני לא יודעת עד כמה הם מאמינים בעצמם וביכולת שלהם להשפיע ולשנות את חייהם. נראה לי שהם יותר מאמינים באלוהים שיסדר את העניינים.
פזיתו'ש כבר המון זמן שאני רוצה להגיע למחשב לכמה רגעים ולראות את הבלוג הכל כך מדובר שלך ורק עכשיו לאחר המון זמן הצלחתי סוף סוף לבקר בבלוג. אני רוצה לומר לך שהתחלתי לקרוא ופשוט נשאבתי פנימה, את כותבת מקסים. הנושאים בהם את בוחרת מאוד מעניינים וזה ממש כיף לקרוא אותם. כל הכבוד על ההשקעה, מאוד נהנתי ולמדתי המון..
הוסף רשומת תגובה