כביש המנהרות, 3 לפנות בוקר ומה זה זגלמביה?

בשבוע שעבר ב- 3 לפנות בוקר חזרתי מירושלים .
אחי חובב פיספס את הפניה לכביש מס' 1 וזלגנו לכביש 443 .
זו הפעם ראשונה שאני נוסעת שם. 
הכביש היה ריק, חומות בשני צידיו, גדרות תייל, מגדלי שמירה  וכמו שציינתי בכביש היפה והמואר הזה אין כמעט מכוניות,וכפי שהבנתי ,מהסבריו של אחי , זה לא רק בגלל השעה המאוחרת. 
זהו כביש המנהרות המדובר שסבל התנכלויות מצד הפלסטינים ולכן  הוא לא פופולארי כל כך.

ככל שהוא הסביר לי יותר ,התכווצתי במושב וביקשתי שלא יספר לי דבר וחצי דבר על ארועי הכביש הזה. 


"רק תנהג" ביקשתי "ושנגיע הביתה". 

אבל גם מהנסיעה שם יצא משהו.

קרוב למודיעין  ראיתי שלט  גדול שמורה שמאלה ובו כתוב : "יער קדושי זגלמביה" .

מה זה? התעוררה סקרנותי .

לאחר שחזרתי לביתי ,לחוף המבטחים בטבורה של תל-אביב חיפשתי מיד מה זה " זגלמביה" . הרי מי שמכיר אותי יודע שלא הייתי נרדמת בלי לברר.
ובכן:

זגלמביה היא אזור גיאוגרפי- היסטורי בפולין המהווה עם אזורים נוספים בדרום פולין את פולין הקטנה.
זהו אזור תעשייתי מיושב בצפיפות הגובל בשלזיה.
 לאחר חלוקת פולין בשנת 1793, זגלמביה סופחה לפרובינציה של שלזיה, אך במהלך מלחמת נפוליאון צורפה זגלמביה לדוכסות ורשה.
 לפני מלחמת העולם השנייה ישבו באזור כ- 50 אלף יהודים שנרצחו בשואה.
ב- 12/8/1942 רוכזו כל היהודים של האזור ולאחר מיון המוני נשלחו למעלה מ- 10 אלפים מתוכם למחנה ההשמדה אושוויץ.
 זה יער שניטע ואנדרטה שהוקמה לזיכרם.


. 

זהו . עכשיו גם אתם יודעים. 
ארצנו משובצת לרוב באנדרטאות ויערות "לזכר....." 
אין מה לעשות . זו מהותנו . בזכות זה קיומנו. 
באירופה הככרות מלאים במונומנטים שהוקמו רק ליופי.....
יערות לא ניטעים שם. הם פשוט קיימים ולא לזכר אף אחד.


אבל אנחנו לא אירופה. וקיומנו לא מובן מאליו . אז חייבים לזכור ולא לשכוח!


שבת שלום לכולם


פזית