מלחמות הפרים- קצת סיפורים ופיקנטריה.

אחרי שהתעדכנתם מעט בהיסטוריה של מלחמות הפרים אני רוצה להוסיף עוד קצת מידע והפעם בפן הקצת רכילותי והמציצני, ומבטיחה בפוסט הבא לסיים את הסיפור על מנולו .

ראשית אני רוצה להפריך אגדה:
הפר שמת בזירה נלקח מיידית לבית מטבחיים ובשרו מחולק לבתי יתומים ולנזקקים.
הסיפור  על כך שביצי הפר (או המטאדור) נמכרות במסעדות הסמוכות , זו רק בדיחה.

מה זו "חליפת האורות"?

המאטאדורים לבושים בחליפת משי הרקומה בחוטי זהב וכסף . זה נקרא בספרדית traje de luces הפירוש של זה " חליפת האורות" . חוטי הזהב והכסף הרקומים מנצנצים באור השמש וכשהשמש שוקעת מעט האפקט שלהם חזק הרבה יותר ומרהיב עין ביופיו.

את המאטדור מלביש אדם מיוחד , משום שלחליפה הזו אי אפשר להידחק לבד. אני מצרפת לכם קישור ליו-טיוב , כיצד מתבצעת הלבשתו של המאטדור לפני הקרב. , בסרטון תראו את  המטאדור הצעיר והמצליח מיגלין מוריו  בן ה- 26 שהחל את  הקריירה שלו בגיל 19.

              מיגלין בזירה בתמונה למעלה

כך מלבישים את המאטדור- ליחצו על הקישור מימין . (סרטון מרהיב עם מוסיקה  אותנטית כמו שצריך. שווה צפיה)


המאטדורים בספרד הם אלילים של ממש. הם מושא להערצה כמעט כמו הכדורגלנים המפורסמים דייויד באקהאם, כריסטיאנו רונאלדו, מסי, דוד וייה  ויש עוד הרבה כמובן. 

הם צעירים, חטובים, מצליחים, יש ביניהם יפים מאוד. נשים מעריצות אותם וזורקות להם לעיתים חלקי לבוש אינטימים לזירה לאחר הניצחון.אחד כזה הוא המאטדור  חסולין דה אובריקה  jesulin de ubrique

                       חסולין דה אובריקה                                      


מטאדור ידוע נוסף הוא  קאיטנו ריוורה אורדונייס שמכונה גם "דייויד בקהאם של לוחמי הפרים ".
. אני רוצה להביא לכם קטע ממאמר שנכתב עליו באתר של עיתון הארץ ע"י רועי בית לוי:

" כשקייטאנו ריוורה אורדונייס נכנס לזירה, עטפו את גופו אלף שמשות קטנות. החרוזים הצבעוניים על חליפת האורות שלו, התלבושת המסורתית של לוחמי השוורים בספרד, נצצו באור העז של אמצע ספטמבר וריתקו אליו את כל העיניים ב"פלאסה דה טורוס" המרכזית של העיר אלבסטה. אחרי שרחץ ברגע הזה בהנאה במשך דקה ארוכה, הוא התקדם באלגנטיות של רקדן בלט ובנחישות של תליין אל מרכז הזירה של החול והדם.


זה היה מחזה נהדר. לכל מי שצפה בו באותו יום היה ברור שכך בדיוק צריך להיראות לוחם שוורים: הגוף המתוח, העיניים היוקדות, התנועות הבטוחות. היתה כאן הבטחה לקורידה (מלחמת שוורים) מוצלחת במיוחד, כזאת שבה המסורת של העבר המפואר וההתרגשות של העתיד הלא צפוי נושקים זה לזה ויוצרים הווה רווי ביופי ובאימה. מחול מרהיב שבסופו אורב המוות.



הכל היה מוכן לרגע הגדול.

הציפורים בשמים חדלו ממעופן, החצוצרות ביציע נדמו, סוסיהם של הפיקדורס דהרו סביב השור הגדול ועייפו אותו, הפיקדורס נעצו בצווארו את רומחיהם החדים ואז הניחו לבנדריירוס המיומנים לנעוץ בגבו את הבנדרייס - פגיונות עטורי סרטים - שהרתיחו את דמו והכינו אותו לקראת המפגש הגורלי עם המטאדור.


חמש דקות לאחר מכן נאלצו חברי הפמליה של קייטאנו לשאת אותו על כתפיהם אל המרפאה הקטנה שבזירה, ומשם הובהל באמבולנס אל בית החולים המקומי. קייטאנו ניסה להטעות את השור בתנועת יד מהירה, אבל השור נעץ את קרניו בירכו השמאלית של המטאדור והטיח אותו אל הקרקע. קייטאנו איבד דם רב והובהל אל חדר הניתוח, שם ייצבו הרופאים את מצבו.


פציעות הן חלק בלתי נפרד מחייו של לוחם השוורים.

הסכנה שאורבת לו בזירה מלווה אותו כצל עיקש בכל אשר יפנה, אבל נדמה שקייטאנו הפך את העניין הזה להרגל של ממש. המפגש הלא מוצלח עם השור חם המזג באלבסטה לא היה הראשון שלו השנה. באוגוסט הוא הובהל לבית החולים במלאגה עם פגיעה בכתף, ביוני התוודע מקרוב לחדר המיון בבית החולים המרכזי בקאדיס, בגלל פגיעה ברגל, ובמארס נפצע בגבו בפלאסה דל טורוס המפוארת של סוויליה.
קשה להיזכר בלוחם שוורים שנפצע כל כך הרבה פעמים בשנה אחת. קשה עוד יותר לחשוב על לוחם שוורים אחר שהתאושש כל כך מהר מפציעותיו ושב פעם אחר פעם אל הזירה.


הפרשנים המתמחים במלחמות השוורים בספרד - שמתפקדים בתחום האפור שבין ביקורת אמנות לפרשנות ספורט - עדיין לא החליטו מה הם באמת חושבים על קייטאנו.
מצד אחד, רבים מהם מתרשמים מאוד מאומץ הלב שלו, מהכבוד הרב שהוא רוחש למקצוע ומהמאמץ הגדול שהוא משקיע באימוניו. באותה נשימה רבים מהם מזלזלים בכישרונו הטבעי ומצמידים לו את הכינוי הלא-מחמיא "דייוויד בקהאם של לוחמי השוורים" - רמז ברור לכך שתשומת הלב הרבה שהוא מקבל קשורה בעיקר למראהו החיצוני ולחייו הסוערים מחוץ לזירה.

אבק הכוכבים שדבק בו והעובדה שג'ורג'יו ארמני בחר בו כדוגמן המרכזי בתצוגת האופנה הגדולה שלו במילאנו בתחילת 2007, סייעו להפוך את קייטאנו לאחד הכוכבים התקשורתיים הגדולים של עולם השוורים."



ונסיים בסיפור קצר :

"לפני שנשלח אל כדור הארץ, פנה טאורוס, אל הפרים, אל אחד העגלים הצעירים. 'אתה תמות זמן קצר לאחר שתגיע אל כוכבו של הטורף האכזר ביותר ביקום, האדם, אבל אתן לך זכות לבחור בין שתי דרכים למות. באחת יסרסו אותך, יתלשו לך את הקרניים ויכלאו אותך במכלאה חשוכה עד שתשמין. אז יעמיסו אותך על משאית מסריחה, שם תצטופף עם עשרות פרים אחרים, וכולכם תישחטו  כדי להפוך מאכל לבני האדם. האפשרות השנייה היא שמגיל צעיר יפטמו אותך במעדנים, ובמשך ארבע שנים תחיה בחופש מוחלט בשטחי המרעה. בסוף התקופה הזו תישלח אל מותך בקרב עיקש מול המטאדור. אתה תמות בסוף, אבל אולי גם הוא'. באיזו אפשרות, לדעתכם, בחר הפר?" ההמשך כולל מנולו, בפוסט הבא. פזית.

.