באמצע המאה ה -15 האירופאים לא אכלו כל כך טוב וכל כך מעודן כמו היום... גורמה , זה בטח לא היה.
מזונם של בני אירופה היה מבוסס בעיקר על דגנים, מעט קטניות למיניהן, מבחר מצומצם מאוד של ירקות ופירות, בעונתם בלבד כמובן, ומוצרי חלב.
בשר אכלו, ואפילו בכמויות גדולות באופן יחסי, אך על-פי רוב בסתיו (כאשר היו שוחטים את הבהמות, שהרי בחורף חסר מזון לבעלי-החיים), ובעיקר העשירים, ולא כלל האוכלוסייה;
עתים קרובות היה הבשר מקולקל, שכן אמצעי השימור היו מוגבלים. המשקאות ששתו היו בעיקר יין ושיכר עשוי מדגנים.
המים היו מסוכנים לשתייה, והמשקאות החמים שאנחנו רגילים בהם היום לא היו מוכרים לבני אירופה.
בקיצור : לא מי יודע מה!
התבלינים הם שהפכו את התזונה העלובה לנסבלת.
בהיותם יקרי המציאות שימשו קריטריון להבחנה בין מזונם של העניים למזונם של העשירים, ועל כן גם הפכו לסמל מעמד ולמשאת נפש.
ראוי לציין, שהמושג 'תבלינים' לא היה מוגבל למזון, אלא שימש שם דבר בעל משמעות רחבה יותר, סמל לכל מוצרי המותרות של המזרח הרחוק: בשמים, חפצי אמנות, בדים יקרים, אבנים יקרות, שנהב, תכשיטים - כל אותם מוצרים שאירופה הנחשלת לא היתה מסוגלת לייצר ונאלצה לרכוש ולייבא מאסיה.
אז תגידו : מה הבעיה? נייבא! אבל באותה תקופה זה לא היה פשוט.
מרקו פולו המפורסם (1324-1254) היה בין האירופים האחרונים שהגיעו למזרח וחזרו לאירופה.
מאז היה המסחר עם המזרח הרחוק תלוי כולו בתיווך המוסלמי; והתיווך המוסלמי נעשה בלתי-צפוי ויקר עד מאוד.
מה הפלא שהשאיפה למצוא לו חלופה, היתה גורם מדרבן ראשון במעלה לחיפוש אחרי נתיבי ים חדשים !!!
וככה הגענו אל קולומבוס ,או כפי שהוא נקרא ע"י הספרדים כריסטובל קולון.
מי היה האיש הזה?
מי היה הטיפוס העקשן הזה, שהתרוצץ משנות ה-70 של המאה ה-15 בין חצרות מלכים ונסיכים וניסה 'למכור' להם את הרעיון להגיע להודו בהפלגה מערבה?
כיום, אחרי חמש-מאות שנה ומחקרים רבים לאין ספור על קולומבוס, הנסתר לגביו עדיין רב מן הנגלה. דומה, כאילו ביודעין אפף את עצמו במסתורין: קולומבוס שיקר, זייף והעלים, הוא היה איש סודי, שגילה טפח והסתיר טפחיים.
קולומבוס צריך היה אפוא לשכנע פטרונים או שליטים שכדאי להשקיע במבצע מפחיד ומסוכן ממין זה.
לשם כך היה עליו להוכיח קודם כול שהוא אדם מהימן.
והוא הצליח!! לא בקלות...אבל הצליח...
בתחילה פנה אל מלכי פורטוגל אבל אילו "נפנפו אותו..." . מה עושים במקרה כזה?
הולכים למתחרים. לספרדים. המלכה איזבל והמלך פרננדו היו בשיא כוחם באותה תקופה ,לאחר הבסת המוסלמים מחצי האי האיברי.
אך גם הם לא מיהרו להיענות להפצרותיו ולבקשות של תומכיו בחצר.
רק באותו רגע של התרוממות רוח, הם נענים לו.
אולי, בין היתר, כדי להרגיז מעט את פורטוגל, שהיא מדינה אחות אבל גם מדינה יריבה לגבולה של ספרד.
איזבלה ופרננדו, מסכימים להעניק את חסותם לקולומבוס, ומוכנים להבטיח לו הבטחות מופלגות לגבי עתידו אם אכן יגשים את תוכניתו (שבה לא נתנו אמון רב).
למעלה: קולומבוס מקבל את הרשות לפתוח במסע מידי איזבל. פסל שמוצב בסביליה.
הממון למבצע זה לא נתרם מקופת המדינה.
מעשייה המספרת שאיזבלה מכרה את תכשיטיה כדי לממן את מסע קולומבוס איננה אלא אגדה.
קולומבוס גייס כסף מאנשים פרטיים, בהם סוחרים גנואזים ויהודים מומרים, ולמלכי ספרד לא היה מה להפסיד.
וכך, על-פי חישובים מוטעים לחלוטין, בכוונה להגיע להודו, דהיינו למזרח הרחוק, ובתמיכה כלאחר-יד של הכתר הספרדי - מצליח קולומבוס לצייד שלוש אוניות ולצאת לדרך.
דרך זו, מבחינתו האישית, תנחיל לו בסופו של דבר אכזבות ומרורים. אבל לא בזה אנו עוסקים.
אז איך הגיע קולומבוס לאמריקה במקום להודו?
ראשית, הוא טעה טעות עצומה בחישוב היקף כדור-הארץ. מכל האומדנים שהכיר בחר קולומבוס (בכוונה, ככל הנראה) את הנמוך ביותר, שהיה קטן בשליש בערך מן ההיקף האמיתי של כדור-הארץ.
על כך יש להוסיף את הטעות בהערכת גודלו של האוקיאנוס המפריד בין אירופה למזרח. טעות זו הסתמכה על פסוק בכתבי הקודש, בספרים החיצוניים (בחזון עזרא [ד, מב] נאמר: 'וביום השלישי ציווית על המים להיקוות בחלק הארץ השביעי וששת החלקים הובשת'), לפיו חייב האוקיאנוס בהכרח להיות צר.
טעותו השלישית של קולומבוס היתה בהערכה מופרזת של אורכה של יבשת אסיה כלפי מזרח; זו נבעה מן התיאורים של מרקו פולו שאותם הכיר היטב.
אבל מה כל זה חשוב?? בסופו של דבר הוא הגיע לחופי סן -סלבדור וגילה לנו את אמריקה.
התבלינים גם הגיעו בסופו של דבר למטבחים האירופאים .
הספרדים השתלטו לנו על דרום -אמריקה והביאו לנו את הטנגו ,האסאדו והטלנובלות והכל בא על מקומו בשלום.
אז רק שתדעו : ב-3 לאוגוסט הוא הפליג לכיוון.... והשאר היסטוריה.
פזית
3.jpg)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה