פרשת השבוע "ואתחנן" -או למה להכות אם אפשר לדבר?

                               משה משקיף על הארץ המובטחת



משה רבנו, משה הגדול ,נענש ע"י אלוהים לא להכנס לארץ ישראל . פרשת השבוע נקראת פרשת "ואתחנן" בשל תחנוניו של משה לאלוהים כי יסלח לו ויכניסו לארץ. הפרשה לקוחה מספר דברים והבאתי למטה ציטוט של תחילתה.

ג,כג וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.
ג,כד אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת-גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.
ג,כה אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן.
ג,כו וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.
  ג,כז עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.
ג,כח וְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ: כִּי-הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

אין ספק כי היה מגיע למשה,המנהיג הדגול ,להכנס לארץ . אבל...
על שום מה נענש משה רבנו? מדוע לא ויתר לו ה' ולא שעה לתחנוניו?

 החטא של משה רבנו, מנהיג האומה,קרה באירוע שנחקק בזיכרון האנושי לדורי דורות ושכונה "פרשת מי המריבה".
השנה היא השנה הארבעים לצאת ישראל ממצרים. העם עמד פסיעה מכניסה לארץ המובטחת, אולם התוכנית השתבשה ומרים, אחות משה ואהרון, מתה ועימה נעלמה הבאר הניידת שהתלוותה אל העם והרוותה את צימאונו. העם כדרכו בא אל משה בטענות ודרש שיפתור את הבעיה.
 הקב"ה הורה למשה לכנס את כל העם, לדבר אל הסלע ולראות כיצד באופן ניסי יצאו מהאבן מים.
משה חרג מההנחיות שקיבל ובמקום לדבר אל הסלע הוא הכה בו פעמיים בעזרת מטהו עד שמים רבים אכן ניגרו ממנו.
 בגין חטאו של משה נגזר עליו כי הוא לא יזכה להיכנס אל ארץ ישראל.

משה נענש כי לא השכיל לשנות את אופן מנהיגותו.
במשך כל שנות מנהיגותו במדבר ,הנהיג משה את העם באותות ומופתים.
עכשיו, רגע לפני כניסתם לארץ המובטחת, היה צריך  קוד מנהיגות אחר. במקום אותות ומופתים, היה צריך כמצוות ה' לדבר , ולגרום לנס לקרות ללא הכאת הסלע.
זהו סוג המנהיגות  שנדרש לקראת גיבושו של דור המדבר, לעם  והפיכתו לחברה.

הלוואי והיה לנו היום מנהיג שהיה מסוגל להנחות אותנו  בדיבורו  ולא להשתמש "באותות ומופתים" של זמננו כדי שנאמין לו ונלך אחריו .
"והאותות והמופתים " של זמננו ,שאני מתכוונת אליהם, הם הספינים הפוליטים למיניהם, הצהרת כוונות מעושה שמאחזת עיניים, הבטחות של לפני בחירות ואי קיומן והרבה להטוטים בצורה של יחסי ציבור.

אני רוצה  מנהיג שיגיד ויתכוון ושאאמין לו שזה יקרה....שזה יקרה באמת!

אני לא רוצה לחזור למדבר....