מלכה ריכטר- אשה גדולה מהחיים

כשהייתי בעבר בחוג "שומרי משקל" היתה שם מדריכה אגדית שקראו לה מלכה ריכטר(ז"ל). מלכה היתה אשה מיוחדת במינה. היא היתה מספרת על תהליך ההרזיה שלה, איך ירדה 25 ק"ג ממשקל של 92 ק"ג, על הקשיים בהתמודדות עם ההורדה במשקל,על ארועים שקרו לה לפני ההורדה ואחריה. הסיפורים שלה היו כולם מהחיים והצחיקו/נגעו לליבנו כל פעם מחדש. מלכה היה שם נרדף ל "שומרי משקל" היינו אומרות: "היום אני הולכת למלכה"  ולא  ל"שומרי משקל".אני רוצה להביא מעט ממה שמלכה היתה מספרת ואומרת לנו. אהבתי אותה בכל ליבי והיא השפיעה עלי רבות. אז לכבודה ולזכרה:

מלכה בשפת הים

למשל: היא סיפרה שעם עודף המשקל שלה ,בשיאו, היא הלכה עם הילדים לים וכמו כל השמנות התיישבה בכסא נח וכיסתה את הירכיים במגבת גדולה : למה? כי היא לא רוצה להשתזף שם. אבל כמובן שהסיבה האמיתית היתה המראה הלא מלבב של אישה  גדולה  בכסא נח שבקושי הכיל את מידותיה. וככה, בעוד היא יושבת לה בנחת והילדים משחקים בחול ,החל אחד הילדים לרוץ לכיוון המים. לא עזרו לה כל הקריאות שיחזור לחוף, ובלית ברירה ולמרות הבושה מהמראה שלה ,ניתקה את עצמה מהכסא ורצה להחזיר אותו לחוף. היא הודתה שהסיבה שלא רצה מיד היתה : "מה יגידו האנשים , איך אני נראית?".

היא ספרה לנו כיצד היתה אופה עוגה למשפחה, אוכלת את כולה ומייד אופה עוגה נוספת כדי שלא ירגישו.

היא התוודתה שהיתה מוכנה בעבר לעשות הכל למען בני המשפחה ואילו למען עצמה ממש כלום.

שיתפה אותנו בהרגשה הכבדה כאשר היתה נכנסת לחנות בגדים והיו אומרים לה כבר בפתח: " אין לנו במידות שלך".

ספרה לנו כיצד היתה קונה בסופרמרקט ממתקים "לילדים" ולמעשה הם לא זכו לטעום מזה מכיוון שהיתה אוכלת את הכל עד שהגיעה הביתה.

שיתפה אותנו בתחושת הבושה כאשר היו קמים לה באוטובוס כי חשבו שהיא בהריון.....ועל זה שהיא תפסה יותר ממושב אחד...

היא היתה מדמה לנו מצב שבו אישה שמנה נופלת ברחוב,ואנשים צוחקים בראותם את המחזה ,לעומת זה שאישה רזה נופלת,ואז כל הגברברים ירוצו לעזרתה, יושיטו יד וישאלו אותה אם היא בסדר.

מלכה,את זוכרת אותי?

מלכה תמיד הזהירה אותנו מתקופת החורף שבה יש נטייה לאכול יותר : " את יושבת לך בבית" ,כך היא אמרה, "עם החלוק הגדול מול הטלויזיה, עם כוס תה ועוגה חמה . ביום יום את לובשת סוודר גדול על מכנס טייץ שמכסה את כל הבטן, ופתאום מגיע האביב, צריך להתקלף,ואבוי... הבגדים משנה שעברה לא עולים ואת מחליטה לעשות דיאטה אחרי החגים,או מיום ראשון...

ואז את מגיעה ל "שומרי משקל" ושואלת אותי בחיוך מבוייש : "מלכה,את זוכרת אותי"? . "כן ,היא היתה אומרת,"אני זוכרת את כולכן. אני פה כבר 25 שנה ולא הולכת לשום מקום". ובכדי להחדיר מוטיבציה באותה בחורה שנכנסה בחשש ובבושה היא היתה מרעימה בקולה : "מה שהיה היה, הלאה...הלאה.."

אני קיימת

הדבר שהכי נשאר חרוט בזכרוני ממלכה זה הרצון שלה לגרום לנו לאהוב את עצמנו ולשים את עצמנו במקום הראשון.

"כשתלכי לשוק", היא היתה אומרת, "תבחרי לך את הכרובית הכי יפה והכי יקרה... וגם את הכרוב הכי יפה,כי זה בשבילך.."  והיתה מוסיפה : "כשתעמדי במטבח ותקצצי את הירקות למרק,תחשבי בלב : אני קיימת... אני קיימת..."

ומלכה צדקה. אם את לא אוהבת את עצמך ולא חושבת בלב "אני קיימת" איך תתקדמי במשטר האכילה? מי יקנה לך את הפרודוקטים? מי יכין לך אוכל? מי ישמור עלייך וידאג לך? רק את. ואת קיימת. זה כמובן תופס לכל תחומי החיים.

מיס עדינה

כאשר היינו מגיעות לשקילה ועולות במשקל ,במקום לרדת או לעמוד במקום ,מלכה היתה צועקת. היא היתה צועקת מתוך כאב. לא כדי להפחיד אותנו. כאב לה שלא ירדת, שהרשית לעצמך לסטות מהמסלול ומתוך נסיונה הרב ,היא ידעה כמה קשה תהליך ההרזיה ורצתה כל כך שנרד ושנצליח.

מי שהיתה מגיעה לשקילה עם חשש לעליה ,ולא רצתה שמלכה תצעק ,היתה אומרת לה : "מלכה ,אל תצעקי" . ואז מלכה היתה אומרת לה : "אין בעיה, אני ארשום בכרטיס שלך שאת "מיס עדינה" ..." וכך היה. היו בנות שהיה רשום להם בכרטיס "מיס עדינה" ומלכה לא צעקה עליהן. האמת, לי זה לא הפריע. זה היה חלק ממנה ונעשה מתוך איכפתיות ,כך שקיבלתי את הצעקות באהבה.

הגלידה שעפה מהחלון

סיפור ידוע  שמלכה היתה מספרת לנו תמיד ,זה שהיא עלתה יום אחד לאוטובוס ,קו 5, בדרך לחוג והיתה שם חניכה שלה עם גלידה ביד.

לאכול גלידה ליד מלכה זה לא דבר של מה בכך. החניכה המבועתת ראתה אותה והשליכה את הגלידה מהחלון תוך התנצלויות והסברים. עד כדי כך היתה לה השפעה עלינו.

אהבתי את מלכה מאוד. החיוך שהיה נמתח על שפתיה כאשר הייתי עולה על המשקל ויורדת ,היה שווה הכל. כל כך רציתי לשמח אותה ולשמוע שהיא אומרת לי בקולה החזק : נהדרת .

אז לך מלכה ,אישה גדולה מהחיים ,תודה על הרגעים היפים שחוויתי איתך. תודה על "אני קיימת" שאני נושאת אותו בתוכי כל חיי ואני שמחה שהיתה לי הזכות להכיר אותך. תהא מנוחתך עדן.

פזית.