אינטגרציה- או למה אבולעפיה?

אני מביאה לכם את רשמיו של ידיד שלי,קובי, מערב משפחתי שעבר עליו (נכתב על ידו,אני מביאה דברים בשם אומרם):

"גיסתי אורנה חוגגת 50. אגב -נראית טוב הכוסית, והחלטנו ( כלומר גיסתי השניה היקרה החליטה) שהאירוע המיוחד מחייב חגיגה בנוסח השורשים התימניים המקובלים ויצאנו לסעוד במסעדת "קורדליה" של השף ניר צוק או משהו כזה, ביפו.

שמונה בערב. בכניסה קיבל פנינו מארח, שניענע בראשו, עינטז, וחשף שיניים בצורה שמלמדת על שתי חלופות: מחלת פרקינסון מתקדמת, או שחגג בטירוף שעה קודם שנה ליציאתו מהארון.פתחנו ציר בשורה לכיוון השולחן המוזמן, והיה חשוב שהמתנענע הוביל כי היה חשוך לחלוטין, חושך שאת מטרתו אסביר מייד.

הוגשו תפריטים. היה מאד אלגנטי. כולם שלפו את הסלולריים , לחצו על " send" , התכופפו והתעקמו בזוויות המאפיינות מאושפזים בבית לוינשטין לכיוון אור הנגוהות שהפיץ הנר הגלמוד שהיה במרכז השולחן וניסו ב 30 שניות שהמסך זהר לקרוא את התפריט. מאמץ מיותר כיון שהמנענע אמר שממילא כדאי להזמין את המיוחדים וזה לא קשור לראיה אלא לשמיעה.

הוגשו מנות ראשונות. כלומר, צלחות של אנטנות סלולריות ובמרכזן קיסם שמקבל את יציבותו מהיותו נעוץ בעוגיה סמלית ועליה נקודה לבנה שלפי הטעם זו לשלשת יונים, ולפי הנאמר ע"י המנענע - "גבינת עיזים ישנה עם נגיעות של רוזמרין על מצע של.... לא זוכר".

לי, עם משקפי מולטיפוקל וחושך צלמוות אין סיכוי שאצליח במשימה של זיהוי המטרה , תפיסתה והבאתה לפי, מה עוד שלידי ישב בני עם תיאבון של מתבגר, זריזות של ידיים שעוסקות כל היום במקלדת, וראיה 6:6.

חיכיתי למנה העיקרית. לא אפרט כיון שאין לי שמץ של מושג מה אכלתי, רק שהיה קטן ומאוחר ( הגיע ב 10:30 ) הגיעו מנות אחרונות משותפות לכל השולחן. חרא של שיטה. מאפשר למנענע להגיש דוגמיות שבעצם נראות כמו צלחות שפשוט לא נשטפו מהנגלה הקודמת וגם מעכיר את האווירה המשפחתית כיון שפותח ליד השולחן מאבק גלוי וסמוי בנוסח "השרדות". רק ששבט "השחורים" היו רבים יותר, וכמובן מתוחכמים יותר ( מי יכול על מרגלית, אם השבט, ושלש האחיות לבית מנצור?) והותיר את גיסי ואותי בציפיה לפרק ההדחה הצפוי.

ב 24:00 הוגש החשבון. זה טוב כי אתה כבר מסטול וחלש מהצום. שוב נשלפו הסלולרים לפיענוח החשבון. נאדא - לא רואים כלום.

חתמתי.

נראה בחודש הבא את החיוב.

בדרך לאוטו עצרנו באבולעפיה. היה 10.

מאד מומלץ. "

קובי