יום שבת, 6 ביוני 2009

אחותי קרנית כותבת על אמא שלנו-ציטוט מדוייק


"יש לי ידיד דתי (נוצרי) קוראים לו חורחה -שמאוד אוהב את ישראל ואת היהודים!השבוע הוא שאל אותי במבט רציני, מה קורה לנשמה שלנו אחרי מותנו לפי היהדות ,,,,,ואני ,שהמוח שלה עסוק רוב הזמן באיך לתפעל את החבילה הזו שנקראת משפחה ,,,, כדי שבסופ היום תשאר לי איזו שעה של חסד לעצמי ,,,,,וממש לא מתעסקת במחשבות מהסוג הזה כבר המון זמן,,,,,

נאלצתי לחשוב כדי לענות לו ,,,,וחשבתי וחשבתי לאן אני חושבת שהנשמה שלי תלך לאחר שגופי יעמוד מלכת ,,,ומה זו בכלל נשמה-והגעתי למסקנה, שלפי דעתי הנשמה שלנו היא לא דבר אחד גדול ושלם - ממני, מה שישאר הוא מה שאשאיר בעיקר לילדים שלי ,שיונקים ממני יום יום ,שאותם אני מזינה, במילים, במבטים, במגע,במזון שאני מכינה , בכל הטוב שלי ,בכדי וכאשר יגדלו ויהיו לאנשים , ינהגו בטוב לב עם הסובבים אותם כמו שאני לימדתי אותם , וכמו שיזכרו מחוויות הילדות שלהם ,, והחלק הזה ממני שישאר בהם וילך איתם הלאה הוא הנשמה שלי בעצם ,,,,,

וכשאני חושבת על אמא שלי ,אני שמחה שהיא הצליחה ומצליחה עדיין להזין את כולנו בדרכה שלה בהמון אהבה ולגרום לילדיה להיות אנשים טובים ואוהבים ,שאוהבים אותה ברמות שהיא אפילו לא קולטת ,חולמים להתענג על סיריה ולהתכרבל במיטתה !אז ,,,,באמת שהגיל לא משנה אז רק נאחל לך אמא ,המון שלוות נפש ובריאות !!!!

שלך המאפיה הספרדית "
12:55 5 יוני 2009

4 תגובות:

פנינה אמר/ה...

קרנית, מאד אהבתי את מה שכתבת. מעולם לא חשבתי על הנושא, אבל מאד התחברתי למה שאמרת. זה נשמע מאד הגיוני. זה מזכיר לי שאומרים על בן-אדם שהלך לעולמו שהוא תמיד נשאר בליבנו - כלומר חלק מנשמתו, מתמציתו נשאר איתנו.

שגית אמר/ה...

היי קרנית,
טוב שייש את פזית, שמתאפשר לי לדרוש בשלומכם, העצלות הזמן והמיאוס במכשיר הזה שקוראים לו מחשב.
כמובן שכל אם תבין את שכתבת בזכות היותה אם ובת של כזו..
ואם תשאלי אותי, אני מאמינה שהנשמה מתחלקת בין יקיריה לשמור להגן ולהדריך ברוח. אמצי אותה וכך תרוויחי פעמיים..
איך הילדים וחואן המדען..? שלומות לכולם,
שגית

Unknown אמר/ה...

תודה לכן על התגובות החמות
ושגית ,סחתיין על ההופעה המפתיעה בבלוג של פזית !

נטלי פרז אמר/ה...

וואו פזית זה פשוט מקסים, מאוד ריגשת אותי...
אחותך בהחלט צודקת.