אחותי

יש לי אחות בשם קרנית שחיה במדריד עם בעלה חואן ושני ילדים מקסימים בשם דניאל ודוד.אחותי היא אדם מיוחד במינו. רק בשנים האחרונות אני יכולה לאמר שהתוודעתי לתכונותיה המופלאות, ואני אומרת זאת בלי הגזמה.

יש בה המון כח. כח שאני לא יודעת מאיפה היא שואבת . הכח לחיות בארץ שהיא לא מולדתך, לגדל את ילדייך מבלי שיש מאחורייך תמיכה ועזרה זמינה כל העת, הכח להשתלב ולהתחבר לאנשים חדשים ולמנטליות שונה. כל אילו הם דברים שאני יכולה רק להוריד את הכובע בפניה מהמקום הנוח והמפונק שבו אני נמצאת.

אחותי נחנה באינטליגנציה ריגשית גבוהה מאוד. אולי יש אנשים שלא מזהים זאת, אבל אני רואה את זה

לאורך כל הדרך. היא מבינה דברים מבלי שצריך להסביר לה, היא יודעת לא להעיק ,היא לא מביאה אותך

במבוכה , לא שופטת וחורצת גזר דין ויכולה להכיל את השונה ואת האחר.

לעיתים היא מתפלאה שאני דואגת או חרדה מדברים שעוברים עליה. אולי החרדה הזו באה ממקום של הפחד שלי

מהתמודדות עם האתגרים שהחיים מציבים לה.

אז זו אחותי קרנית, שיודעת גם להשתטות לפעמים , אבל הסך הכל שלה הוא טוב לב שבא ממקום

אמיתי, ללא העמדת פנים וללא צביעות. וזה שהיא כתבה לי אתמול בבלוג , אחרי שהיא קראה את געגועי למדריד:

"אז אולי תבואי כבר וזהו" מאוד ריגש אותי ונתן לי תחושה טובה. וזה לא משנה כרגע אם אני אבוא

למדריד או לא.

אז תודה לך אחותי המקסימה. אוהבת אותך