ים של דמעות ונוסטלגיה , או ,מי זה רפי גבאי?

כשהייתי חיילת עבדתי תקופה כמלצרית במועדון 
שנקרא " הפרוטה והירח" שהיה ממוקם בחוף הילטון בתל אביב. 
היה קיים אז מושג שנקרא פיאנו-בר , שבו יושב פסנתרן 
ומנעים את השהות במועדון בנגינה על פסנתר, ואף שר . 
במועדון הזה, לפני ההופעה עצמה, ישב על הפסנתר
 איש יקר בשם רפי גבאי . 
הוא היה כבן 45 , אולי יותר? לא יודעת . ממרומי גיל 20 של אז היה נדמה לי שהוא מאוד מבוגר...
הוא ניגן בצורה אלוהית על הפסנתר והשיר שתמיד ביקשתי ממנו שינגן לי היה: "עפרה" . 
הוא הצליח לגרום לי לדמוע בכל פעם מחדש במיוחד שתמיד הייתי לוקחת את השיר העצוב-מתוק הזה למחוזות אישיים של רגשותי . 
לא ידעתי אז שרפי גבאי המוכשר הלחין את השיר : "ים של דמעות" ואת השיר "שארם-א-שייך" שהם כל כך מוכרים לנו . 
רפי גבאי נפטר די צעיר ומשום מה אין עליו שום תעוד ברשת . 
אז רפי,תודה על רגעים קסומים שחרוטים עדיין בליבי אחרי כל כך הרבה שנים .
אין פעם שאני שומעת את "עפרה" ודמותך לא עולה מול פני : ישוב באפלולית מול הפסנתר,
לוגם ויסקי ,
מעשן סיגריה,
מדבר ברכות 
ושר לי...
"עפרה" מוטי פליישר - מוזמנים להנות מהשיר הקסום .