בפרשת השבוע "שופטים" מופיע נושא שנקרא "עגלה ערופה" .
למה לערוף ראש של עגלה רכה ותמימה?
בימים הקדומים, כאשר היה מבוצע רצח ולא נודעה זהות הרוצח , היה נהוג לקחת עגלה ,לערוף את ראשה
ליד נחל סמוך לעיר בה בוצע הרצח , וע"י כך לכפר על אנשי הקהילה שלא חטאו .
וכך יאמרו זקני העיר לאחר העריפה:
"יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה
וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ:
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה'
וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל"
ולאחר זאת ,קובעת התורה: "וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם.."
למה לערוף ראש של עגלה רכה ותמימה?
בימים הקדומים, כאשר היה מבוצע רצח ולא נודעה זהות הרוצח , היה נהוג לקחת עגלה ,לערוף את ראשה
ליד נחל סמוך לעיר בה בוצע הרצח , וע"י כך לכפר על אנשי הקהילה שלא חטאו .
וכך יאמרו זקני העיר לאחר העריפה:
"יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה
וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ:
כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה'
וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל"
למעשה מה שאנו מבינים מהטקס הזה ,הוא שאחריות על רצח/פשע מוטלת על כל העם.
יש אחריות קולקטיבית למעשה, כאשר זהות הרוצח/פושע לא ידועה.
עריפת ראש העגלה באה לנקות את החפים מפשע שלא ידעו ועשו דבר.
עד כאן נשמע בסדר והגיוני.
אבל,
לעיתים ידינו לא ביצעו את המעשה, אך התעלמותנו ושתיקתנו תרמו לביצועו .
למשל :
אף אחד מאילו לא יוכל להגיד את המשפט : וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ:
אז אל תעצמו עיניים ותחרישו .
אם ראיתם ושמעתם ,תגידו. תלחמו. כי אם לא, גם בכם יש אשמה.
שתהיה שבת שלום
נשים המוכות ע"י בעליהן וסופן הוא דבר ידוע מראש , אבל אנחנו שתקנו ולא דיווחנו.
התעלמות ממפגעים בכביש, שיכולים לגרום לתאונות דרכים - ראינו ולא דיווחנו.
ההשלמה עם החינוך הירוד שמקבלים ילדים היום בבתי הספר - ידענו ולא מחינו.
פורנוגרפיה שנחשפים אליה ילדים באמצעות האינטרנט- ידענו ולא התמודדנו , שכן הסמכות ההורית
הולכת ומצטמצמת .
וישנם עוד מקרים בהם ידנו לא היתה במעל, אבל בכל זאת יש לנו חלק בפשע שקרה.
שום עגלה ערופה לא יכולה לנקות את ידיו של ראש עיר שהתעלם ממפגעים בטיחותיים בעירו,
או את ידיו של שכן ששמע זעקות שבר מהדירה הסמוכה ושתק ,
או את ההורה שיודע שילדו חשוף לתכנים קשים באינטרנט ולא רצה להתמודד ,שכן תש כוחו.
פזית.
