אחותי קרנית כותבת על אמא שלנו-ציטוט מדוייק

"יש לי ידיד דתי (נוצרי) קוראים לו חורחה -שמאוד אוהב את ישראל ואת היהודים!השבוע הוא שאל אותי במבט רציני, מה קורה לנשמה שלנו אחרי מותנו לפי היהדות ,,,,,ואני ,שהמוח שלה עסוק רוב הזמן באיך לתפעל את החבילה הזו שנקראת משפחה ,,,, כדי שבסופ היום תשאר לי איזו שעה של חסד לעצמי ,,,,,וממש לא מתעסקת במחשבות מהסוג הזה כבר המון זמן,,,,,

נאלצתי לחשוב כדי לענות לו ,,,,וחשבתי וחשבתי לאן אני חושבת שהנשמה שלי תלך לאחר שגופי יעמוד מלכת ,,,ומה זו בכלל נשמה-והגעתי למסקנה, שלפי דעתי הנשמה שלנו היא לא דבר אחד גדול ושלם - ממני, מה שישאר הוא מה שאשאיר בעיקר לילדים שלי ,שיונקים ממני יום יום ,שאותם אני מזינה, במילים, במבטים, במגע,במזון שאני מכינה , בכל הטוב שלי ,בכדי וכאשר יגדלו ויהיו לאנשים , ינהגו בטוב לב עם הסובבים אותם כמו שאני לימדתי אותם , וכמו שיזכרו מחוויות הילדות שלהם ,, והחלק הזה ממני שישאר בהם וילך איתם הלאה הוא הנשמה שלי בעצם ,,,,,

וכשאני חושבת על אמא שלי ,אני שמחה שהיא הצליחה ומצליחה עדיין להזין את כולנו בדרכה שלה בהמון אהבה ולגרום לילדיה להיות אנשים טובים ואוהבים ,שאוהבים אותה ברמות שהיא אפילו לא קולטת ,חולמים להתענג על סיריה ולהתכרבל במיטתה !אז ,,,,באמת שהגיל לא משנה אז רק נאחל לך אמא ,המון שלוות נפש ובריאות !!!!

שלך המאפיה הספרדית "
12:55 5 יוני 2009

אמא שלי

לאמא שלי מלאו 70 שנים. אני מאחלת לה בריאות ואריכות ימים והרבה נחת ושלוות נפש.

אני מודה לה על כל התמיכה שהיא מעניקה לכולנו במשך כל השנים ללא הסתייגויות ובאצילות נפש.

אני מאחלת לברוניה, אמא של חברתי הטובה פנינה ,שגם מלאו לה 70 שנים,את אותם איחולים .

שמחתי שחגגנו היום ביחד במצפה עזריאלי בארוחה מעולה ומפנקת ובאוירה טובה עם האימהות שלנו.

"גאון" - מוקדש לכפירי שלי

כפיר שלי חי ועובד בסינגפור . אני חיה בשלום עם זה, כי הוא עדיין מחפש את עצמו וכרגע,כאן בארץ, הוא עוד לא מצא.
כפיר הוא בחור חכם מאוד ואיכותי. אבל מי אני שאגיד את זאת? אני משוחדת לחלוטין.
בכל אופן התוודעתי רק בתקופה האחרונה לשיר " גאון" שכתב והלחין אביב גפן. הביצוע של נורית גלרון.
הכנתי קליפ מהשיר, ובסוף הקליפ תבינו למה זה מוקדש לכפיר שלי באהבה.
מקווה שתהנו ותתרגשו כמוני.
פזית

אחותי

יש לי אחות בשם קרנית שחיה במדריד עם בעלה חואן ושני ילדים מקסימים בשם דניאל ודוד.אחותי היא אדם מיוחד במינו. רק בשנים האחרונות אני יכולה לאמר שהתוודעתי לתכונותיה המופלאות, ואני אומרת זאת בלי הגזמה.

יש בה המון כח. כח שאני לא יודעת מאיפה היא שואבת . הכח לחיות בארץ שהיא לא מולדתך, לגדל את ילדייך מבלי שיש מאחורייך תמיכה ועזרה זמינה כל העת, הכח להשתלב ולהתחבר לאנשים חדשים ולמנטליות שונה. כל אילו הם דברים שאני יכולה רק להוריד את הכובע בפניה מהמקום הנוח והמפונק שבו אני נמצאת.

אחותי נחנה באינטליגנציה ריגשית גבוהה מאוד. אולי יש אנשים שלא מזהים זאת, אבל אני רואה את זה

לאורך כל הדרך. היא מבינה דברים מבלי שצריך להסביר לה, היא יודעת לא להעיק ,היא לא מביאה אותך

במבוכה , לא שופטת וחורצת גזר דין ויכולה להכיל את השונה ואת האחר.

לעיתים היא מתפלאה שאני דואגת או חרדה מדברים שעוברים עליה. אולי החרדה הזו באה ממקום של הפחד שלי

מהתמודדות עם האתגרים שהחיים מציבים לה.

אז זו אחותי קרנית, שיודעת גם להשתטות לפעמים , אבל הסך הכל שלה הוא טוב לב שבא ממקום

אמיתי, ללא העמדת פנים וללא צביעות. וזה שהיא כתבה לי אתמול בבלוג , אחרי שהיא קראה את געגועי למדריד:

"אז אולי תבואי כבר וזהו" מאוד ריגש אותי ונתן לי תחושה טובה. וזה לא משנה כרגע אם אני אבוא

למדריד או לא.

אז תודה לך אחותי המקסימה. אוהבת אותך