שנה חדשה 2

בערב ראש השנה לא ויתרתי על ההליכה ליד שפת הים. אומרים שמה שאתה עושה בפרוס השנה החדשה,ילווה אותך כל השנה. הפעם כשהגעתי לים נגלתה למול עיני שמש מהממת ,מיוחדת ואפילו חגיגית. צילמתי את המראות שראיתי וחזרתי הביתה בהרגשה עילאית ,כי חוץ מאשר ספורט, ההליכה בשבילי היא הזדככות לנפש. אז שוב, שתהיה שנה טובה ומעולה לכולנו.

שנה חדשה

שנה חדשה מתקרבת. קשה לי להגיד שאני חשה כלפי א' בתשרי יחס חם יותר מאשר ל 1 בינואר:

זו שנה וזו שנה.ובגדול: שום דבר לא השתנה.

וזה טוב. טוב שיש שיגרה, טוב שאין הרבה חידושים וטלטלות. טוב שאין חדשות מרעישות.

זה טוב, אבל זה לא קורה. השנה האחרונה היתה רצופה בחדשות ובמעשים שטילטלו את כולנו:

פרשת האם המרעיבה,

רצח בחוף תל-ברוך של לאונרד קרפ,

רצח של חייל בן 20 בראשון לציון,

מכות שחטף בחור תל-אביבי על סף ביתו משיכורים שביקשו ממנו סיגריה,

שוד ואלימות נגד קשישים,

אסף גולדרינג שקיפח את חייה של ביתו במו ידיו,

הטרגדיה של מארי פיזם ,

שרשרת ארוכה של תאונות פגע-וברח ,

שרשרת יותר ארוכה של "סתם" תאונות בהם קיפחו אנשים את חייהם.

פרשת דודו טופז על שני היבטיה: מחד, מעשיו הראויים לכל גינוי ומאידך, נפשו החולה והמעונה שמצאה לעצמה גאולה במוות. אני מודה שהסתלקותו מן העולם בצורה הזו כאבה לי.

מותו הטראגי של אסף רמון,

גלעד שליט עדיין שם...

למנות עוד? יש עוד הרבה אבל קצרה היריעה. אז אחרי ספירת המלאי הזו מה נותר לבקש? שתהיה לנו שנה חדשה ואחרת.

שאולי היא לא תהיה ממש טובה אבל תהיה פחות גרועה.

אז : חג שמח לכם ושתהיה שנה טובה יותר מקודמתה.

פזית