שלומי, הגרוטאה, ונבלות 3

יום שישי בבוקר. הפגישה השבועית עם שלומי במספרה. 


" מה קורה שלומי? , אין סיפורים? אין התרחשויות? הקהל דורש " אמרתי .
" לא חסר"  אמר לי   " תני לי רק לשתות קפה ולאכול את הטוסט" 


עליתי לקומה השניה ונתתי לרחל לטפל בציפורניי ולמשוח אותן בלק אדום,כשלפתע הציץ ראשו של שלומי במעלה  המדרגות   ( מדרגות לולייניות וכל כך תלולות, שלעלות בהן זה כמו לטפס לראשו של מגדל פעמונים  של  כנסיה )


"תשמעי סיפור" הוא אומר : " לידידה שלי היה רכב מסוג רנו, רכב ישן, שאפילו חברות הביטוח לא מוכנות לבטח כבר.
יום אחד גנבו לה את הגרוטאה הזו. בשל "שוויו" של הרכב היא לא הזדרזה לגשת למשטרה ולהגיש תלונה. מה בוער? גם כך אין עליו ביטוח. אפשר לדחות את זה עוד קצת...." 


" נו..." שאלתי ..."ומה הסיפור...?"

"טוב" הוא ממשיך, תוך לעיסת הסנדוויץ המגרה  
" יום אחד מתקשרים אליה מהמשטרה , ושואלים אותה אם שמה הוא כך וכך ...ואם רכב מסוג רנו הוא רכב ששייך לה?"  
" כן, זו אני..כן היה לי רכב כזה " הודתה.
" אז תדעי לך ", הרעים קולו של השוטר מהצד השני " את חשודה בגניבת רכב" 
" אני? אני לא גנבתי שום רכב, גנבו לי את הרכב, את הרנו..."  הסבירה

או- קיי . אתם מבולבלים?  בבקשה הסבר: 

הגנבים שגנבו את הגרוטאה מסוג רנו ,עשו עימו מעשה מתוחכם,הם ממש לא היו צריכים את הטרנטה הזו.  הם התנגשו עימו ברכב " שווה"  מאחור,....כאילו תאונה, וכשהנהג הנפגע יצא מן הרכב להביט בנזק שנגרם לו ,הם נכנסו לרכבו וברחו מן המקום. 


המסקנה הכי פשוטה  והכי מתבקשת היתה כי : בעל הרנו הוא הגנב.... 


כמובן שהכל הובהר והוסבר למשטרה ונגמר בכי טוב לאותה בחורה. 


ואין ספק שדיווח על רכב שנגנב הוא חובה , גם אם אין עליו ביטוח והוא שווה ערך לגרוטאה.

ואני אומרת שוב : נבלות.....

דרך אגב, הצפרניים יצאו יפהפיות....


שבת שלום 


פזית

נבלות 2- סיפור ששמעתי משלומי הספר - ומה קורה פה עם קצת פינוק?

בכל יום שישי שאני הולכת למפגש עם שלומי הספר, אני יוצאת עם סיפור.
אשתף אתכם גם.

היום , כשהגעתי אליו מזיעה כולי,( למרות ש-  5  דקות קודם יצאתי מהמקלחת), עם שתי כוסות קפה הפוך חזק וטוב כדי להזרים קצת את הדם ולחדש אנרגיות, שלומי לא היה במיטבו. סתם ככה מדוכדך בשל סיבה כזו או אחרת.
בעודנו שותים את הקפה  ואוכלים עוגיה התחלנו לפטפט על דא והא ופתאום השתנו פניו של שלומי והוא אומר לי : "את חייבת לשמוע סיפור שקרה  ללקוח שלי" .

אני תמיד מחכה להארות האילו שיש לו. " נו, ספר..." אמרתי.

ובכן הסכיתו ושימעו: 


אדם בן 60 , שמסתפר אצל שלומי, אלמן, נסע ברכבו לכיוון חולון ,שם הוא מתגורר. 
באחד הרמזורים נוקשת בחורה על חלונו ושואלת אותו אם הוא מגיע למרכז העיר ואם היא יכולה לנסוע איתו. 
הברנש אמר לה שכן. הרי מדובר בסך הכל בכמה מטרים. למה לא לעזור?
כשהגיע למחוז חפצו הודיע לה שהנסיעה הסתיימה וכי היא מוזמנת לרדת מהרכב. 

אבל, הפתעה:

הטרמפיסטית פתחה את פיה ואמרה : " תן לי 100 שקל " 
הנהג המופתע לא קלט בהתחלה : " 100 שקל? בשביל מה? למה? " 
..." ככה כי אני צריכה...." 
ואז החל ויכוח בין השניים. 
לפתע עוברת במקום ניידת משטרה שקלטה את חילופי הדברים. 
ירדו שני שוטרים מן הניידת ובאו להתעניין בנעשה. 
" היא רוצה ממני 100 ש"ח " קבל הנהג ... " אני לא מבין למה.." בסך הכל נתתי לה טרמפ של כמה מטרים עד לכאן. אינני מכיר אותה..."
"מדוע את מבקשת ממנו 100 שקל"? שאלו השוטרים את הבחורה, " בשביל מה? הרי בסך הכל נסעת איתו טרמפ קצר, הוא עשה לך טובה" 


"אהה , זה מה שאתם חושבים, אבל בדרך פינקתי אותו...." אמרה. 

בשלב הזה כששלומי מספר לי את זה לא יכולנו להתאפק מרוב צחוק.  " פינקתי אותו..."
כמה אפשר לפנק ב- 200 מטר של נסיעה? אבל לא חשוב. המשך הסיפור:

הגבר היה המום ואמר לשוטרים כי הוא לא יודע על מה מדובר .....


השוטרים מצידם הציעו לשניהם לבוא אל תחנת המשטרה, לתת פרטים ולהבהיר את העניין. 


כאן הבין אותו גבר כי הבחורה טמנה לו מלכודת.  הוא אמר לשוטרים: " רגע, רגע, ..." שלף 100 שקל מכיסו ונתן לסחטנית הקטנה . הוא הבין באותו רגע כי הוא יצא בזול... היא יכלה להתלונן עליו כי אנס אותה ולהרוס לו את החיים. 
מאת השקלים הללו חסכו לו יסורי איוב. 
הבחורה ירדה מהרכב ועלתה לרכב של הקורבן הבא.


מה רע? 500-600 שקל ביום. נקי ממס.... גם אני לא משתכרת ככה אחרי 30 שנות עבודה בבנק לאומי.

מרתיח את הדם.

ואני חוזרת ואומרת : נבלות !!!

נבלות........ומה הקשר לשלומי הספר

אני מניחה שחלקכם צפיתם בסדרה "נבלות" שנעשתה על פי ספרו של יורם קניוק " נבלות ועיטים" .
שם מסופר על שני זקנים שהיו בצעירותם לוחמים אמיצים נטלו חלק במאבק להקמת המדינה,והיום בזקנותם ,הם מרגישים מושפלים מן היחס שנותן להם  הדור הצעיר,האגואיסטי והחצוף.
הדור שלא ידע את יוסף, שאין לו ערכים ולא מבין בזכות מי הוא יושב כאן.השניים נוהגים לשבת בבית הקפה השכונתי,לראות את הצעירים הריקניים שחולפים על פניהם ולסנן מידי פעם : נבלות...

אסור לעשות הכללות,יש גם צעירים  שמכבדים ומוקירים אבל, הולך ופוחת הדור.....(לצערי...)

למי שלא ראה את הסדרה, אני ממליצה לצפות בה. לי באופן אישי לקח זמן לסיים את כל חמשת הפרקים ,כי אחרי כל פרק הייתי צריכה להרגע שבוע! יהורם גאון ויוסי פולק נותנים כאן את משחק חייהם לדעתי.

אבל האמת שלא על זה רציתי לדבר. פשוט הכינוי הזה "נבלות" עלה לי בראש כששמעתי היום בבוקר את הסיפור שסיפר לי שלומי, הספר שלי.

וזה הסיפור הטרי:

ליד המספרה שלו יש חנות של משקאות. יום אחד נכנס גבר לחנות וקנה שלושה בקבוקי משקה מאוד יקרים שעלו בסך הכל 1000 ש"ח. בעל החנות היה מבסוט מהקניה הגדולה, הגבר שילם במזומן, ועד עכשיו הכל טוב ויפה!
לא עוברת שעה, הגבר חוזר לחנות ואומר למוכר כי השקית עם שלושת הבקבוקים נקרעה, בקבוקי המשקה התנפצו על המדרכה ולאות הוכחה הוא הביא לו את ראשי הבקבוקים המנופצים ודרש את כספו בחזרה.

המוכר לא נכנע בקלות לדרישה והזמין משטרה. כאשר הגיעו שני השוטרים לחנות, הם לקחו את המוכר הצידה ואמרו לו שמדובר בעבריין מוכר ונוכל שנוהג לעשות את התרגיל הזה ועדיף לו שיסתדר איתו.....

נוכח תגובת השוטרים ואוזלת ידם הבין המוכר כי אם לא ישלם את 1000 השקלים לנוכל, הוא מסתכן.ואכן בלית ברירה הוא החזיר לו את הכסף.

ואני שואלת: עד מתי יעלוזו רשעים??? ולכן עלה בראשי באותו רגע להגיד: נבלות!!!!!

עוד רשימה על שלומי הספר בקישור המצורף: שלומי והתספורת הצרפתית