ביום שישי שעבר ישבתי עם ידידי הטוב ,שלומי הספר, והאזנו יחד ,כמו כל שבוע לתכניתו של יהורם גאון ברדיו בשעה 1 בצהריים. ואז שמענו את הסיפור הבא מפי יהורם גאון:
" עיוור עם כלב נחיה רצה לעלות לאוטובוס לירושליים,כדי לבוא ולתמוך במשפחת שליט. בעלותו לאוטובוס אמר לו הנהג כי לכלבים אין אישור לעלות לאוטובוס וביקש ממנו במפגיע לרדת עם כלבו. ( הערה קטנה: אין הדבר נכון... החוק מתיר נסיעה של כלב נחיה עם בעליו) . לא עזרו תחנוניו של העיוור והסבריו כי מדובר כאן ,לא בכלב סתם,אלא בעיניו . אבל הנהג בשלו.
להוסיף חטא על פשע: הנוסעים שצפו במחזה ,לא די שלא יצאו להגנת העיוור אלא החלו לקללו ולגדפו והאשימו אותו בכך שהוא מעכב את הנסיעה.
לאחר דין ודברים ,קללות וצעקות ,הגיעו 2 שוטרים למקום שהורידו את העיוור מן האוטובוס והעלו אותו לאוטובוס אחר. "
ואיך זה מתקשר לתשעה באב? קיראו את האגדה על קמצא ובר-קמצא:
לפי המסורת, חורבן הבית השני וירושלים בידי הרומאים היה תוצאה של שנאת חינם -שנאה ללא סיבה בין היהודים לבין עצמם.
שנאה זו הייתה החולייה הראשונה בהתדרדרות, שגררה הלשנות חמורות של יהודים על יהודים לשלטון הרומי.
שנאת חינם הביאה בסופו של דבר לחורבן.
הנה קטע מתוך אחת מאגדות החורבן המספרת על שנאת חינם ערב חורבן הבית השני וירושלים:
מעשה באיש אחד שאהובו היה קמצא, ושונאו – בר קמצא.
עשה אותו האיש סעודת שמחה, ואמר למשרתו:
לך ותביא לי את קמצא.
הלך המשרת והביא לו את בר קמצא.
בא בעל הסעודה וראה את בר קמצא בין אורחיו.
אמר לו:
הרי אתה שונא לי. מה אתה מחפש פה? קום וצא.
אמר בר קמצא:
הואיל ובאתי – עזוב אותי, ואני אשלם לך על כל מה שאכלתי ושתיתי.
אמר האיש: לא!
אמר בר קמצא:
אשלם לך את מחצית הסכום שעלתה לך הסעודה כולה.
אמר האיש: לא!
אמר בר קמצא:
אשלם לך את סכום הסעודה כולה.
אמר האיש: לא!
תפס האיש את בר קמצא בידו, הקים אותו והוציאו.
אמר בר קמצא:
הואיל וישבו בסעודה חכמים, ולא מחו על מה שעשה לי האיש –
כנראה שהדבר מקובל גם עליהם.
אלך ואלשין עליהם לפני המלך, הקיסר הרומאי.
הלך בר קמצא לקיסר ואמר לו:
מרדו בך היהודים….
(על-פי התלמוד הבבלי מסכת גיטין דף נה עמ' ב – דף נו עמ' א)
יהורם גאון, שסיפר את הסיפור ברגש וצימרר אותנו בכל מילה ומילה חתם את דבריו ואמר כי לא רק על שנאת חינם נחרב בית המקדש,אלא גם על האדישות שלנו לגורלו של החלש ועל אי ההתגייסות למנוע עוול.
אי אפשר להימנע מההקבלה בין הסיפורים : אחד טרי מהיום, והשני מלפני 1900 שנים.
נראה כאילו לא למדנו כלום גם לאחר 2000 שנות גלות.
אם לא נדע לצאת מאדישותנו ולזעוק נגד עוולות יחרב עלינו גם ביתנו!!!!
פזית
" עיוור עם כלב נחיה רצה לעלות לאוטובוס לירושליים,כדי לבוא ולתמוך במשפחת שליט. בעלותו לאוטובוס אמר לו הנהג כי לכלבים אין אישור לעלות לאוטובוס וביקש ממנו במפגיע לרדת עם כלבו. ( הערה קטנה: אין הדבר נכון... החוק מתיר נסיעה של כלב נחיה עם בעליו) . לא עזרו תחנוניו של העיוור והסבריו כי מדובר כאן ,לא בכלב סתם,אלא בעיניו . אבל הנהג בשלו.
להוסיף חטא על פשע: הנוסעים שצפו במחזה ,לא די שלא יצאו להגנת העיוור אלא החלו לקללו ולגדפו והאשימו אותו בכך שהוא מעכב את הנסיעה.
לאחר דין ודברים ,קללות וצעקות ,הגיעו 2 שוטרים למקום שהורידו את העיוור מן האוטובוס והעלו אותו לאוטובוס אחר. "
ואיך זה מתקשר לתשעה באב? קיראו את האגדה על קמצא ובר-קמצא:
לפי המסורת, חורבן הבית השני וירושלים בידי הרומאים היה תוצאה של שנאת חינם -שנאה ללא סיבה בין היהודים לבין עצמם.
שנאה זו הייתה החולייה הראשונה בהתדרדרות, שגררה הלשנות חמורות של יהודים על יהודים לשלטון הרומי.
שנאת חינם הביאה בסופו של דבר לחורבן.
הנה קטע מתוך אחת מאגדות החורבן המספרת על שנאת חינם ערב חורבן הבית השני וירושלים:
מעשה באיש אחד שאהובו היה קמצא, ושונאו – בר קמצא.
עשה אותו האיש סעודת שמחה, ואמר למשרתו:
לך ותביא לי את קמצא.
הלך המשרת והביא לו את בר קמצא.
בא בעל הסעודה וראה את בר קמצא בין אורחיו.
אמר לו:
הרי אתה שונא לי. מה אתה מחפש פה? קום וצא.
אמר בר קמצא:
הואיל ובאתי – עזוב אותי, ואני אשלם לך על כל מה שאכלתי ושתיתי.
אמר האיש: לא!
אמר בר קמצא:
אשלם לך את מחצית הסכום שעלתה לך הסעודה כולה.
אמר האיש: לא!
אמר בר קמצא:
אשלם לך את סכום הסעודה כולה.
אמר האיש: לא!
תפס האיש את בר קמצא בידו, הקים אותו והוציאו.
אמר בר קמצא:
הואיל וישבו בסעודה חכמים, ולא מחו על מה שעשה לי האיש –
כנראה שהדבר מקובל גם עליהם.
אלך ואלשין עליהם לפני המלך, הקיסר הרומאי.
הלך בר קמצא לקיסר ואמר לו:
מרדו בך היהודים….
(על-פי התלמוד הבבלי מסכת גיטין דף נה עמ' ב – דף נו עמ' א)
יהורם גאון, שסיפר את הסיפור ברגש וצימרר אותנו בכל מילה ומילה חתם את דבריו ואמר כי לא רק על שנאת חינם נחרב בית המקדש,אלא גם על האדישות שלנו לגורלו של החלש ועל אי ההתגייסות למנוע עוול.
אי אפשר להימנע מההקבלה בין הסיפורים : אחד טרי מהיום, והשני מלפני 1900 שנים.
נראה כאילו לא למדנו כלום גם לאחר 2000 שנות גלות.
אם לא נדע לצאת מאדישותנו ולזעוק נגד עוולות יחרב עלינו גם ביתנו!!!!
פזית
3.jpg)
