הפכתי להיות מכורה. זה נשמע לא טוב ,אבל הפעם ההתמכרות לא מזיקה, נהפוך הוא . מועילה לנפש.
ישנו בחור ירושלמי בשם משה להב שעורך ערבי שירה ישראלית.
המופע שלו נקרא "הטיש הגדול" שירים ישראלים ושאר רוח.
התוודעתי אליו רק בחודשיים האחרונים ואני מצטערת שלא קודם.
משה עולה לבמה עם חולצה לבנה וגיטרה . קולו מחוספס וחזק .
הוא פותח את הערב עם השיר המהמם "ערב עירוני " : מילים של נתן אלתרמן ולחן של יוני רכטר.
טעימה מ "ערב עירוני" בקליפ למעלה
שאר הערב זורם בצורה ספונטנית. לעיתים משה מתייעץ עם הקהל ושואל את דעתו . המעריצים הנאמנים והמכורים זורקים לחלל האויר את שמות השירים :
"אבינועם.." " סוסה נאמנה.." " בת שישים.."
ומשה מגלגל את עיניו למעלה ,שם את עצמו חושב ...ושר!
לפעמים את מה שביקשו ולפעמים לא. אבל ההתלהבות בקרב קהל "המאמינים" היא אותה התלהבות.
הספקתי להכיר את אלי ,קובי אהובה ואיז'ו שהם ממש לב ליבה של התופעה הזו הנקראת "טיש".
איז'ו, צעיר נצחי בן 76 רוקד בקלילות על הבמה לצלילי "סימן שאתה צעיר" והוא נשבע לנו שמאז שהוא מכיר את משה הוא הצעיר ב- 20 שנה.
אלי וקובי מלהיבים את הקהל בשיר " השר מונטיפיורי" וכל פעם השיר הזה הופך להיות חוויה חדשה.
אהובה עולה על הבמה עם צעיף אדום כשמשה שר " את ראשו של הגלבוע,מישהו צבע אדום..." והשיר מלווה בתנועות אחידות המדגישות את המילים.
אהובה וקובי בשיר "בת שישים"
ה "טיש" בשבילי הוא פורקן לנפש. אחרי כל הופעה אני יוצאת בתחושה של התרוממות רוח ושמחה. תודה לגנית, ששיכנעה אותי ללא לאות להגיע ותודה לנעמי ואלכס המקסימים שלוקחים אותי איתם באהבה לכל מופע.
גנית ואבי
ושוב, תודה לכל משפחת ה "טיש" ולך משה ,על רגעים קסומים. יישר כח.
באהבה רבה
פזית
אני מצרפת לכם קישור על "טיש" מסוג אחר שחויתי במאה שערים. כאן תבינו את מקור התופעה וכן קישור לאתר של משה להב.
3.jpg)
