יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

שליט"א-חמין למאמין ומזור לטחור....



שלום לכולם

לאור המצב הכללי חיפשתי מקור "להתחזקות" וביום ו',בין השעות 09:00 ל 10:00 (מומלץ) שוטטתי בשדות עירי עם כלבתי והאזנתי לשעה של שאלות ותשובות ברדיו כל חי. אנשים התקשרו,ורב מלומד (מחולון נדמה לי ששמו ברגמן) ענה להם באריכות.

מאד עמוק, מלמד ומחזק וחשוב מכל-נוגע לענייני דיומא הטורדים את כולנו.

אני חש חובה לחלוק עימכם קמצוץ מהנושאים שעלו,ואשמח גם להארות כי חלק מהדברים לא היו ברורים לי די הצורך.

1." האם מותר למי שסובל מטחורים להשתמש במגבונים לחים ביום טוב ושבת?"
תשובת הרב : "לחולה טחורים מותר,אך האישור הוא "בדיעבד" ויש לבצע בריפיון" ??!
המטלפנת הודתה בהתרגשות.

"בדיעבד" -ברור. מקדמת דנא נהוג שפעולת המעיים קודמת לפעולת הניגוב. קושי נתקלתי במילה "בריפיון".
האם הכוונה יותר לאקט של מריחה ופחות ניגוב?


2.שאלה נוספת: "האם מותר להניח שנית את סיר החמין על הפלטה לחימום לפני ההגשה למרות שהורדנו אותו קודם?
תשובת הרב: "אם החמין התייבש-מותר לשים שנית . אם יש בו עדיין רוטב-אסור,כיוון שזה כמו בישול"

כלומר-התחרבן החמין ויבש-שימו שוב על הפלטה כדי שיתייבש לחלוטין ,ואת גועל הנפש הזה ניתן לאכול חם. אם לא התייבש-תאכלו קר.


וסוגיה חשובה: "האם מותר להזמין חברים לסעודת שבת"?
"בהחלט,זה מקרב ליהדות. אבל מטעמי צניעות רצוי לא להביט באורחים יתר על המיד,ולא לשוחח סתם.


אווירה נעימה ומקרבת


שליט"א

יום שני, 28 בספטמבר 2009

שליט"א - והתקשורת




סתם עוכר ישראל מי שמאשים את התקשורת בשיטחיות וחוסר מקצועיות.


ביום ו' בבוקר הייתי עד שמיעה לעמקות חשיבה ויכולת אנליטית מופלאה של מראיין ששמו נשמט ממני.

לשאלתו את המרואיין "ספר לי על הוריך" ענה המרואיין "אבא נפטר כשהייתי ברחמה של אימי".


היה רגע שקט. הרגשתי את גלגלי מוחו של המראיין עובדים בקדחתנות בניסיון לעבד את הנתונים שנדחסו במוחו,ואז שמעתי אותו אומר כהיא לישנא מילה במילה: "מזה אני מסיק (שימו לב-ניתח את המידע והגיע למסקנה) שלא הכרת את אביך".


מופלא.

אגב ,מחר אני נמלט לשבוע לשוויץ . תבלו יפה.




שליט"א.

יום ראשון, 27 בספטמבר 2009

עג'מי או לבנון? ולמה כעסתי היום בבוקר

אתמול ראיתי את הסרט עג'מי. סרט נוגע ללב על כל סיפוריו האמיתיים (חמישה במספר) ושחקניו הלא מקצועיים שנתנו לו את הנופך האמיתי,האותנטי. לעיתים חשבת שאתה רואה סרט תעודי ולא סרט קולנוע.






יפו,שנמצאת בחצר האחורית של תל-אביב,מתנהלת לפי קודים אחרים לגמרי. גם אם אתה רוצה לסלול לך דרך נורמטיבית,להצליח, ללמוד,להתפתח, קח בחשבון שארוע פלילי שהתרחש לקרוב משפחה רחוק שלך (בעיר אחרת) יכול להסיט את חייך ממסלולם ולדחוף אותך בלית ברירה לזרועות הפשע.




חוץ מהקונפליקט הזה יש את הפער הבלתי ניתן לגישור בין נוצרים ומוסלמים ...(בשבילנו כולם ערבים) . מסתבר שזה פער שלא ניתן לגישור במיוחד שמדובר בנישואין משתי בדתות.

אלמנט נוסף: הקשר של ערביי יפו לערביי השטחים שבאים לעבוד כאן.יש כאן קונפליקט רציני: גם רצון לעזור ולהסתכן במתן מסתור ועבודה לשוהה בלתי חוקי, וגם הגיון נטו שגורם להם להקשות את ליבם ולא להושיט יד מחשש להסתבכות.
וכמובן הקונפליקט הניצחי: היחסים בין היהודים לערבים שהוא חזק יותר מהקונפליקט בין הפושעים למשטרה .



יצאתי מהסרט נסערת. לא הייתי מסוגלת לדבר עליו באותם רגעים. יש דברים שאני מעכלת לאט ולבד. כשהגעתי הביתה שמחתי לגלות כי משודר טקס פרסי אופיר, ובתום הטקס צעקתי משמחה כאשר נודע לי כי "עג'מי" זכה בפרס וייצג אותנו בטקס ה "אוסקר".


לא הייתי כותבת את הרשימה הזו אם היום בבוקר לא הייתי חוזה במו עיניי בחוסר פירגון משווע מצד חיים אתגר בתכנית הבוקר של ערוץ 10. הוא אמר כי סיכויינו לזכות באוסקר היו טובים יותר עם הסרט "לבנון". חיים... הלו?? שלחנו במשך שנתיים סרטים שקשורים ללבנון: "בופור" ו -"ואלס עם באשיר". ומה קרה? זכינו?

סתם כדי לעדכן את הקוראים: ב- "בופור" נטל חלק איתי טירן שהשתמט מהצבא. (אולי יש עוד ,עליו אני בטוח יודעת) .
גם ביצירה החדשה "לבנון" משתתפים שניים שלא שירתו בצבא : מיודענו איתי טירן ומיכאל מושונוב.
מאידך: ב"עג'מי" השחקנים הם תושבי השכונה. לא למדו משחק מעודם אבל נתנו את הנשמה.... אז מר חיים אתגר, קצת צניעות וענווה ושמח שאנו ניוצג ע"י סרט אמיתי שמכה אותך בבטן ובנשמה ולא קשור למלחמת לבנון אלא למלחמה הפנימית שלנו כאן בארץ,על יחסינו עם שכנינו ,עם אוייבנו ועם עצמנו.


מומלץ לצפות.

פזית

שליט"א - בחר את השכן...

בס"ד
יום ו' ,מעריב,הרב דוד דרוקמן,מחשובי רבני חב"ד הגה את ההפלצה הבאה:

"עדיף להיקבר ליד ספרדי. בגלל העליה מרוסיה קיים חשש שהאשכנזי הוא בעצם גוי. בא בן אדם מרוסיה,ולא יודעים אם בפסח אוכלים סופגניות או לביבות. אפשר להיקבר ליד אנשים כאלה?"

דברי אלוהים חיים. הרי אתם,פרענקים יקרים,בחייכם אתם מעט נחותים. תנסו להתקבל למוסדות במערכת החינוך החרדית האשכנזית- נאדא (סליחה על הרוסית הספרדית).

אבל...לאחר מותכם יש בכם שימוש וניתן להפיק מכם תועלת. נחותים או לא- מגויים אתם יותר טובים,ובוודאי יכולים לשמש מגן כשרות לאשכנזי שהלך לעולמו וחרד שמא,השם ישמור,שכנו לחאפלת התולעים עלול להיות רחמנא ליצלן- גוי.

אני אגב ניסיתי לפתור את הבעיה בנישואין לשחורה. אבל דא עקא אין שום סיכוי שאלך לעולמי אחריה,והבעיה לגבי "חבר למנוחה" כשר היא שלה.

שליט"א

יום שבת, 26 בספטמבר 2009

שליט"א- ויונקת הדבש


ביקרתי את אבי בבית החולים (הכל בסדר ,מצבו תקין) . כשישן נתקלתי בפינת הישיבה של המחלקה במדור הודעות של "ידיעות אחרונות" ,ובהעדר שאר החלקים התעמקתי בו.


מרתק.


תחת הכותרת "שיחות טלפון למבוגרים בלבד" מצטופפות בחמדה כ- 12 מודעות משונות שאני מביא אותן " כלשונן" (תרתי משמע) ואת חלקן אני לא מבין ואולי תוכלו לעזור לי,כיוון שחלקן דומות יותר לפרומואים של תכניות ה "נשיונל ג'אוגרפיק".


* יונקות הדבש -חי" מה זה קיבינימאט? לא זכור לי, ואתן הבנות תסכינו איתי ,שלא מדובר בדבש,וגם האריזה לא מזכירה כוורת. ומה זה ה "חי" ?


* " טורפות הגברים " ו " חתולות טורפות" (למעוניינים לברר מה זה יש טלפון לבירור 050-8300114, בינ"ל 5 ש"ח לדקה)


* "נימפומניה-שיחות 1*1 ". אני לא יודע מה זה 1*1 אבל למה לשלם שיחה בינלאומית כדי שאיזה נימפומנית מארצות הים תקבל "מולטי אורגזמה" ?


* "4 לוליטות בשיחה חיה" . או קיי . ואיך " גומרים" מהקשבה לשיחה של 4 לוליטות? ואם הן מדברות על קניות או משהו כזה? יש החזר?


* "סקס חי ביזאר" ו "סקס ישיר" . חי וישיר עאלק- מצויין טלפון בינלאומי.


למטה יש גם סובארו 98 במצב מכני מצויין . אני חושב שזה לא קשור.


שליט"א

יום שישי, 25 בספטמבר 2009

יום הולדת- בקפה "קפיש" עם פנינה

בערב יום חמישי, הציעה לי חברתי פנינה לחגוג את יום ההולדת.פנינה היא בחורה מיוחדת ,ובהיותה כזאת היא חקרה והגיעה למקום שנמצא בנמל יפו שנקרא "נא לגעת" .יש שם מסעדה שבה אוכלים בחושך מוחלט ,המלצרים עיוורים או לקויי ראיה ומגישים שם ארוחות גורמה של השף חיים כהן. כאשר דנו ברעיון הגענו למסקנה שאנחנו לא מוכנות נפשית לאבד שליטה.היה קשה לנו לחשוב שנהיה בעלטה מוחלטת,נזדקק לעזרת המלצר אפילו לצורך הליכה לשירותים ולאכול בחושך? נראה לנו מוזר.

החלטנו שלא! אבל בחרנו באלטרנטיבה פחות קשה : בית הקפה "קפיש" שנמצא באותו מתחם. שם המלצרים חרשים .
אפשר לתקשר איתם באמצעות סימנים, הם קוראים שפתיים,יש דף עם סימנים בסיסיים בשפת הסימנים ולוח שעליו אפשר לכתוב .


המקום היה הומה אדם, האוכל היה נחמד והאוירה קלילה . הרגשנו בנוח. במהלך הערב עלו על הדלפק הגבוה שני מלצרים עם דפים גדולים שעליהן היו מודפסות מילים והם לימדו אותנו את הסימנים הרלבנטים בשפת הסימנים בהומור רב וגם עשו לנו מבחן בסוף...!




מה שחשוב היתה האוירה המיוחדת והכיף שהיה בחברתה של פנינה. קיבלתי אפילו זיקוק על הקינוח,והמלצריות שרו לי ללא מילים :"יום הולדת שמח". אז פנינתי תודה לך על הערב הקסום, תודה על המתנה המפתיעה (מדפסת למחשב...) ואני מקווה שנחגוג הרבה ארועים ביחד.


אוהבת אותך.

יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

יום הולדת - טלפתיה ומעשה בצמיד


יש לי יום הולדת. אני לא מאילו שאוהבים חגיגות וארועים גדולים. אני מעדיפה לציין זאת באינטימיות עם האנשים הקרובים אלי וזה לא חייב להיות ביחד עם כולם . בהחלט אפשר עם כל אחד לחוד ,ובצנעה.
הבוקר התחיל עם נורית ,חברתי הטובה מזה 23 שנים. ביני לבין נורית יש קשר מיוחד במינו שלא ניתן להסבירו במילים. לפעמים הקשר ביננו הוא ממש טלפתי. לא יאומן.
היום בבוקר נורית הגיעה עם זר פרחים ,בלון וכרטיס ברכה. היא הניחה על שולחני חבילה קטנה .

בחבילה היה מונח צמיד כסף מ ה מ ם ! .ענדתי אותו על היד וניגשתי להודות לה על המתנה היפה,שקלעה בדיוק לטעמי.ואז היא אמרה לי שמאחורי הצמיד הזה יש סיפור שמבחינתה מציין ומדגיש את הקשר הטלפתי שקיים בין שתינו.


ולהלן הסיפור: לפני חודש וחצי היא טיילה בירושליים עם בעלה והילדים ברובע היהודי ולפתע נתקלה בחנות תכשיטי כסף. את הצמיד הזה היא ראתה שם והתאהבה בו. היא קנתה אותו ,אבל לא לעצמה. קנתה אותו כי הרגישה שהיא צריכה שהתכשיט הזה יהיה שלה. כך הוא שכב חודש וחצי בקופסא.


לקראת יום הולדתי היא שיתפה אותי בלבטים שלה לגבי מתנה עבורי. היא הציעה תליון,עגילים, שרשרת. הסברתי לה שאת כל הדברים האילו או יש לי, או שאני לא עונדת. במיוחד לא שרשראות שדורשות אופרציה של פתיחה וסגירה. ואז אמרתי לה: " את יודעת, צמיד מכסף שנכנס ויוצא מהיד בקלות, בלי קישקושים מיותרים וסוגרים מורכבים יכול להיות נחמד".


היא ספרה לי שבאותו רגע שאמרתי זאת היא הרגישה בום בבטן. והבינה שהצמיד הזה שהיא קנתה ללא מטרה,תכלית וייעוד,פשוט נועד עבורי.

כמובן שההתרגשות מצד שתינו היתה גדולה. אז זו נורית, שאמנם אנחנו חיות בעולמות שונים, אבל הנפש שלנו מחוברת חזק מאוד. נורית, אפילו שאת לא גולשת באינטרנט, ולא תראי את הרשימה הזו: אני אוהבת אותך מאוד.


.

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

שליט"א- לקראת הימים הנוראים


בס"ד

שלום לכולם


לקראת "הימים הנוראיים" הבאים עלינו לטובה,טרח (יותר נכון "תרח") ידידנו לובש השמלה המר"ן עובדיה יוסף שליט"א לחדד באיגרת המופצת בבתי הכנסת של ש"ס כמה סוגיות בחיי היום יום שהקפדה עליהן תשפר ללא ספק את הזוגיות אצל צאן מרעיתו (להלן "הכבשים") אם כי לדאבוני,ומנסיוני,כמה מידידי הזכרים שינסו לאמץ את תורתו זו של המר"ן יגלו שלמטלות שהם אמורים לעשות במו ידיהם יתווסף,השם ישמור,גם סקס.



לרוצים להעמיק- התורה שטוחה וגלויה "במעריב " של היום. מכיוון שזמנינו קצר,אני מביא רק "קדימון" ע"מ לגרות אתכם לקרוא את הדבר האמיתי:

א. "על הנשים לא להיות גרגרניות ולמעט לאכול ליד הבעל" (לבלוע מותר...)

ב. "אף אם הבעל עצלן,הוא איננו יכול לסבול לראות את אשתו אפילו אם היא באמת צריכה מנוחה,וכל שכן אם אינה צריכה מנוחה ורק מתעצלת. על האשה להקפיד להיראות לפני הבעל בחריצות וזריזות. לא תשהה דברים ולא תלך לאיטה. את המנוחה תשאיר לזמן שאינו בבית."



ג. "אישה שאוכלת הרבה ליד הבעל מתגנה עליו (?).... לא יכול לסבול אותה רודפת אחר תאוות אכילה,ואף שהוא כן רודף אחריה (אחר האכילה, לא אחר אישתו...) אלא שלבעל זה מפריע ולאישה לא".



ד. "לבעל חשוב שהחולצה תהיה מגוהצת והאוכל יהיה מוכן. ואם זה לא מוכן-האישה עצלה בעיניו,אף שעבדה בפרך,כיוון שלא עבדה במה שחשוב בעיניו זה כאילו לא עבדה".



חברות- לקרוא ולהפנים,ובבקשה בזריזות שלא נתרגז.



שליט"א

שליט"א-והארי פוטר










אני עומדת להביא לכם מספר לא מבוטל של קטעים שנכתבו ע"י אדם שמכנה את עצמו "שליט"א". סגנון כתיבתו כובש, משעשע, אינטליגנטי .ברוב רשימותיו הוא מתייחס לפסקי הלכה ואמירות של רבנים שמעוררים גיחוך.מקווה שתהנו.


06:30 ,גינה,כלבה ומעריב.
"הרב אבינר ( מנהיג ההתנחלויות ) אוסר על קריאת "הארי פוטר" כי הספר "דמיוני,עוסק בקסמים,ויכול להכניס שטויות למוחות של הילדים"
דברי אלוהים חיים מפי אדם שקורא בעיניים בורקות על אחד אליהו,שדהר לשמיים על גבי מרכבה,על מלאך שניהל קרב "בושידו" עם יענקל'ה אבינו,ועל מוזס שדפק על הסלע ויצאו ממנו מים. ( אני לא מבין למה יש בעיית מים במזה"ת- הרי יש המון סלעים).

שליט"א

יום ראשון, 20 בספטמבר 2009

קמצנות- ספור שקראתי



הגעתי לבלוג של בחור בשם יריב ליפשיץ שכותב להפליא, אבל מזה 4 שנים הבלוג שלו לא פעיל. הוא כתב שם על חבר בשם חמי,שהוא קמצן מדופלם. בהיותי שונאת קמצנים (זו אחת התכונות שאני מתעבת ביותר) החלטתי להביא לכם את המאמר שלו כדי שתקראו :
בחור נחמד חמי, עושה דוקטוראט בהנדסה, שקט אינטיליגנטי וגם חבר טוב. אבל קמצן ברמה שאפילו מולייר היה כותב עליו ספר.
והרי לכם מה שמסופר על הבחור :
הוא יצא עם בחורה ושילם על שניהם 22 ש"ח של שתי כוסות תה, 11 ש"ח לכל אחד מהם. כשהיא הודיעה לו בשיחת הטלפון יום למחרת שאינה מעוניינת הוא ביקש ממנה חזרה את ה 11 ש"ח שהוציא על כוס התה שלה! לא יאומן. היא שלחה לו במעטפה בדואר 11 ש"ח במזומן כדי שירגע והוא סופסוף אכן נרגע.

הוא נסע אתנו לטיול של יום בצפון וכשהחלטנו לעצור במסעדה בדרך חזרה הוא נחרד. כשהלכנו ברגל בטיול הוא דאג לאכול תותי בר ולביים כאב בטן בגלל אכילת תותי הבר כדי שלא יצטרך להזמין אוכל במסעדה. וכך הוא ישב לפני כולנו עם כוס תה ב 10 ש"ח מרוצה עד גג העולם.

לפני כל נסיעה אפילו קצרה הוא נכנס לאינטרנט או בודק במפות כדי לוודא שהוא יגיע בדרך הקצרה ביותר ולא יבזבז דלק, אפילו לא עשירית הליטר. מה גדולה הייתה שמחתו כשמצא על פי המפה קיצור של 250 מטר נסיעה לבית של חבר קרוב ומה רבה הייתה אכזבתו כשנאלץ לעמוד שעה בפקק בדרך החדשה כי מרחק הוא רק משתנה אחד שצריך לבדוק.

הוא בן 36 ועדיין גר עם ההורים ומנסה לשכנע את חבריו לעבור מחדש לגור עם ההורים כי זה יותר זול.

הוא משתמש בשיטה של ילדים בני 15 ומדביק חותמות עם חברים בכניסה למסיבות כדי שלא יצטרך לשלם. כך הוא נכנס חינם לכל המסיבות. הוא הגיע לדרגת מומחיות כזו שהוא כבר בא עם פלסתרים/סלוטייפ מצמיד אותם ליד של חבר קמצן נוסף שנכנס ויצא לרגע ומעביר את החותמת או מה שנשאר ממנה אליו.

לחופשה השנתית שלו הוא נוסע לאילת - תמיד! כי יש מבצעים של חברות הטלפון לחו"ל שאם עושים מנוי לטלפונים הניידים עם אחת החברות לחו"ל מקבלים לילה באיזה מלון מצ'וקמק באילת חינם על חשבון החברה. ולכן הוא עשה מנוי לכל המשפחה כולל דודים ובני דודים והשיג לילות רבים באילת חינם והוא נוסע באוטובוס ועובר כל לילה ממלון למלון לפי תנאי המבצע. כל פעם על שם קרוב משפחה אחר.

הבחור לא מסכן ואביון בכלל. הוא בוגר שני סטראט-אפים והוא יצא מהם עם לא מעט ממון.
ומה שמדהים זה שהוא מוקף בעשרות קמצנים כמוהו. אחד תמיד נתקע בלי מזומנים ומבקש הלוואות מכל העולם. כמובן שהוא שוכח להחזיר. השני יושב בבתי קפה עם חברים ולא מזמין אפילו שתיה. השלישי מתגנב למגרשי טניס ברמת השרון מבלי שהקבלה תראה ומשחק חופשי בלי לשלם. ממש עולם של קמצנים
ואני חושב לי לעצמי - מי תרצה לחיות עם יצורים כאלה? כנראה שרק קמצנית כרונית. איזה חיים נוראים לזוג כזה.
למעלה בתמונה: דמות הקמצן ממחזהו של מולייר
כל הזכויות שמורות ליריב ליפשיץ

יום שבת, 19 בספטמבר 2009

שנה חדשה 2








בערב ראש השנה לא ויתרתי על ההליכה ליד שפת הים. אומרים שמה שאתה עושה בפרוס השנה החדשה,ילווה אותך כל השנה. הפעם כשהגעתי לים נגלתה למול עיני שמש מהממת ,מיוחדת ואפילו חגיגית. צילמתי את המראות שראיתי וחזרתי הביתה בהרגשה עילאית ,כי חוץ מאשר ספורט, ההליכה בשבילי היא הזדככות לנפש. אז שוב, שתהיה שנה טובה ומעולה לכולנו.



חלום


אתמול בלילה חלמתי חלום שמלווה אותי כבר שנים. תמיד זה אותו פורמט: אני נמצאת על שפת הים או על אניה ופתאום מתחילים גלים ענקיים לסגור עלי. גלים ירוקים וכחולים שאי אפשר להימלט מפניהם ,בגובה של בניין של חמש קומות ואני חשה את הסכנה מנסה להימלט על נפשי ,מודעת ומבינה מה קורה ומתעוררת עם דפיקות לב ובפחד. אני מנסה להבין תמיד מאין נובע החלום הזה ומדוע הוא חוזר על עצמו? אין לי תשובה. אולי אתם יודעים.
אשמח לשמוע פרשנות.

אתר לפירוש חלומות שמצאה חברתי פנינה

יום רביעי, 16 בספטמבר 2009

שנה חדשה





















שנה חדשה מתקרבת. קשה לי להגיד שאני חשה כלפי א' בתשרי יחס חם יותר מאשר ל 1 בינואר:
זו שנה וזו שנה.ובגדול: שום דבר לא השתנה.
וזה טוב. טוב שיש שיגרה, טוב שאין הרבה חידושים וטלטלות. טוב שאין חדשות מרעישות.
זה טוב, אבל זה לא קורה. השנה האחרונה היתה רצופה בחדשות ובמעשים שטילטלו את כולנו:

פרשת האם המרעיבה,

רצח בחוף תל-ברוך של לאונרד קרפ,

רצח של חייל בן 20 בראשון לציון,

מכות שחטף בחור תל-אביבי על סף ביתו משיכורים שביקשו ממנו סיגריה,

שוד ואלימות נגד קשישים,

אסף גולדרינג שקיפח את חייה של ביתו במו ידיו,

הטרגדיה של מארי פיזם ,

שרשרת ארוכה של תאונות פגע-וברח ,

שרשרת יותר ארוכה של "סתם" תאונות בהם קיפחו אנשים את חייהם.

פרשת דודו טופז על שני היבטיה: מחד, מעשיו הראויים לכל גינוי ומאידך, נפשו החולה והמעונה שמצאה לעצמה גאולה במוות. אני מודה שהסתלקותו מן העולם בצורה הזו כאבה לי.

מותו הטראגי של אסף רמון,

גלעד שליט עדיין שם...

למנות עוד? יש עוד הרבה אבל קצרה היריעה. אז אחרי ספירת המלאי הזו מה נותר לבקש? שתהיה לנו שנה חדשה ואחרת.

שאולי היא לא תהיה ממש טובה אבל תהיה פחות גרועה.

אז : חג שמח לכם ושתהיה שנה טובה יותר מקודמתה.

פזית





יום ראשון, 13 בספטמבר 2009

רובן גונזלס-קליפ

אצבעות הפלא





רובן גונזלס פורט על נימי נפשי. אני שומעת ורואה אותו מנגן על הפסנתר באצבעות המעוקמות בשל דלקת הפרקים שממנה הוא סובל ,והוא גורם לליבי לפרפר. בכותרת הרשימה ,רובן גונזלס-קליפ תוכלו לצפות בקטע האלמותי הזה. (ואני לא מגזימה).תראו את הפנים המחייכות ואת ההנאה שהאיש שואב מהמוסיקה.

רובן הצעיר, יליד סנטה קלארה, התלבט בין קרירה של רופא לבין המשך נגינה על הפסנתר, הוא ויתר על הרפואה ועולם המוסיקה הרוויח פסנתרן גדול. בתחילת שנות הארבעים הוא עבר להוואנה שם החל את דרכו המוסיקלית יחד עם ארסניו רודריגז – ה"עיוור המופלא". הוא ליווה עשרות אמנים קובנים, תמיד נחבא מאחורי הפסנתר. בסוף שנות השמונים הוא החליט לפרוש ממוזיקה, הוא לא ידע אז שמדובר בפסק זמן שלפני ההצלחה הגדולה.את הפריצה לקדמת הבמה הוא עשה בדמי ימיו. גונזאלס הוזמן להשתתף באלבום ה"Afro Cuban All-stars". הוא חי בגפו בהואנה ללא פסנתר,וסבל מדלקת פרקים.אולם הניצוץ נשאר, הוא היה זקן המשתתפים בפרויקט ה"בואנה ויסטה סוציאל קלאב" שגם הונצח בסרט מצוין של וים ונדרס.לאחר הסרט בגיל 77 הוא הספיק להקליט שני אלבומי סולו מצוינים תחת הליבל העולמי "World Circuit".וכך באחרית ימיו מצא את עצמו רובן מטייל מעל בימות עולם כמו בימי בחרותו.

בדצמבר 2003 נפטר רובן גונזאלס.

יום שישי, 11 בספטמבר 2009

קומפי סגונדו-קליפ




קומפי סגונדו נולד כפרנססיקו ראפידיטו בסיבוני שבמזרח קובה. בעיניי רבים הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של סגנון הסון הקובני המסורתי. יותר משהמציא וחידש היה סגונדו מעין נושא לפיד , בתור נגן צעיר הוא ניגן עם גדול המלחינים הקובנים - מיגל
בתחילת דרכו הופיע סגונדו יחד עם מיגל מטאמורס , ב1948 הוא הקים צמד בשם לוס קומפאדרס יחד עם "lorenzo hierrzuelo" .
פרנסיסקו השתמש בקול הבריטון הייחודי לו כקול שני לזמר הראשי, על שום כך נטבע הכינוי "חבר שני", ובספרדית "קומפאי סגונדו".
לאחר 12 שנים של עבודה משותפת התפרקה השותפות וסגונדו הקים את ההרכב שמלווה אותו עד היום, כמובן עם שינויים רבים בהרכב. השפל הכלכלי בו מצויה קובה והוא נאלץ לעבוד בגלגול סיגארים למחייתו.
הכלים המזוהים עם קומפאי סגונדו הם הטרס והגיטרה ומעטים יודעים שהוא גם מנגן על קלרינט.
בשל המנעד המוגבל של קולו סגונדו במיטבו כאשר הוא מלווה זמר בעל קול גבוהה , במהלך השנים הוא פיתח נגינת טרס ייחודית שמאפשרת היישר לזהות את בעליה, בנוסף הוא המציא כלי נגינה - ארמוניקו, מעין הכלאה בין הטרס לגיטרה שמאפשרת לו ליהנות משני העולמות .
קומפאי סגונדו היה המבוגר והמוכר ביותר מבין חברי פרויקט ה"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" שגיבש תחתיו את מיטב אמני הסון הקובני.
הצלחת הפרויקט נתנה דחיפה אדירה לקריירה שלו בעיקר בזירה הבינלאומית. בסרט מגלה קומפאי את סוד הצלחתו אשר לדבריו מתמצה בעישון מגיל ארבע ואהבה רבה לבנות המין היפה. הוא מתהדר בחמישה בנים וטוען שהוא עובד על השישי...
לרוע המזל הוא לא חיי מספיק זמן לאחר מכן על מנת ליהנות מההצלחה ונפטר בשנת 2003 בביתו שבהוואנה.
בכותרת הרשימה "קומפיי סגונדו -קליפ" תוכלו לצפות בו שר את "צ'אן צ'אן" וגם להנות ממראה המיוחד של הוואנה. דבר כזה לא רואים כל יום.ותחשבו על הזה: הוא בן 93 על הבמה.....

איברהים פרר (קליפ)



הסרט "בואנה ויסטה קלאב" שאותו ראיתי כמה וכמה פעמים מצליח לרגש אותי כל פעם מחדש. בסרט התוודעתי לדמותו של איברהים פרר,שחוץ מהיותו זמר ומבצע בחסד עליון הוא אדם מקסים. כמה צניעות,כמה השלמה עם החיים הלא קלים בקובה,וכמה אהבה למולדתו. אחד השירים שצבע קולו נותן להם גוון מיוחד במינו הוא:
cienfuegos tiene su guanguancu ובעברית : ל"סיינפואגו (מאה מדורות) יש את הצליל המיוחד שלה"
זה שם של עיר נמל בדרום מערב קובה שעליה הוא שר באהבה אין קץ. אם תלחצו על הכותרת למעלה איברהים פרר(קליפ),תוכלו לראות את הקליפ שבו הוא שר את השיר המיוחד הזה יחד עם כל להקת " הבואנה ויסטה קלאב ".

פרר נולד ב 1927 בסנטיאגו דה קובה. הוא החל לשיר באופן מקצועי בשנת 1941, בתחילת שנות החמישים הופיע עם הרכבו של בני מורה ויותר מאוחר הוא עבר להוואנה. הקריירה של אברהים לא הצליחה להתרומם אבל הוא המשיך להופיע עם הרכבים שונים תוך שהוא מקבל קצבת תמיכה מהממשלה הקובנית. על מנת להשלים הכנסה הוא עבד כמנקה נעליים.
ב1996 הגורל האיר לו פנים. המפיק הקובני חואן דה מרקוס, שחיפש באותה עת זמרים לפרויקט שהתיימר לתעד את מיטב שירי הסון הקובני, הציע לו להצטרף.
אברהים הגיע לאולפן ופגש מספר חברים ותיקים - הפסנתרן רובן גונזלס, קומפאי סגונדו, ואליאדס אוצ'ואה.
הוא החל מאלתר יחד עם רובן גונזאלס ואליאדס אוצ'ואה שהחלו מנגנים את אחד השירים הידועים של אברהים - " Ay candela " להיט שכתב פוסטינו אראמאס. רי קודר המפיק של של הפרויקט שלימים נודע כ"בואנה ויסטה סושיאל קלאב" שמע ונדלק. אברהים הצטרף להרכב והוביל כסולן מספר שירים. לאחר מכן הוא הוכתר כתגלית של הפרויקט (אולי התגלית המבוגרת ביותר בעולם).

איברהים פרר הלך לעולמו בשנת 2005 בגיל 78.
למעלה: תמונה של איברהים פרר והעיר סיינפואגוס.

יום רביעי, 9 בספטמבר 2009

חוליו-אוהבת אותך לנצח












משנת 1978 אני מכירה אותך ואוהבת את שיריך. באותה תקופה לא דיברתי ספרדית ,לא הבנתי את המילים,אך נהניתי מהמוסיקה.משהו בקולך צימרר אותי. נשארתי נאמנה לך כל השנים, התווכחתי עם הציניקנים שקטלו אותך ואת שיריך,והתאהבתי בך מחדש כאשר למדתי את השפה הספרדית ואני מבינה כעת כל מילה ומילה שאתה שר.


הענקת לי חוויה בלתי נשכחת היום! סגרתי איתך מעגל,כי ראיתי אותך לפני 30 שנה בדיוק בהיכל התרבות בתל-אביב,אבל היום נהניתי בצורה יוצאת דופן מהופעתך.

תודה לך על כל רגע ורגע,על כל מילה וכל צליל!

אוהבת אותך יותר מתמיד.

פזית


(למעלה: ויטה ואני לפני ההופעה...)